התצוגה והמכירה תתקיימנה במשרדנו
רחוב רמב"ן 8 , ירושלים
|
פריט 126:
סידור הרב מלאדי – ז'יטומיר, תרכ"ד – חלק שני – עותק חסר
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $320
מחיר פתיחה:
$
200
עמלת בית המכירות: 25%
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
|
סידור הרב מלאדי – ז'יטומיר, תרכ"ד – חלק שני – עותק חסר
סדר התפלה עפ"י נוסח האר"י ז"ל, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי – בעל התניא. [ז'יטומיר, תרכ"ד 1864. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא]. חלק שני בלבד.
עותק חסר, ללא דף השער והדף הראשון.
נוסח הסידור, ההלכות ושני מאמרי חסידות (המאמרים "הקול קול יעקב" ו"הערה לתיקון חצות") נכתבו ונערכו ע"י האדמו"ר הזקן, ואף נדפסו בחייו מספר פעמים. מאמרי החסידות האחרים (בפירוש התפלה), נאמרו על ידי האדמו"ר הזקן ונכתבו ע"י בנו רבי דוב בער – האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש (נדפסו לראשונה בקאפוסט תקע"ו). סידורים אלו מכונים בפי חסידי חב"ד "סידור עם דא"ח" [דברי אלוקים חיים]. מהדורה זו כוללת מאמרי דא"ח נוספים שנדפסו לראשונה במהדורת ברדיטשוב תקע"ח (ראה פריט קודם), ולא נדפסו במהדורת קאפוסט תקע"ו.
במהדורה זו נוקדו השמות הקדושים בפסוקי דזמרה ובמקומות נוספים בניקוד עפ"י הקבלה. רבי אברהם דוד לאוואט מעיד כי האדמו"ר בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש מתח ביקורת על המדפיסים אשר "שינו מאשר יסד אדמו"ר הזקן, באופן שהסדור יוכשר גם למי שאין לו יד בחכמת הקבלה, וגם לנערים" (שער הכולל, ו, אות ט).
ג-סב; צד דף. חסרים שני הדפים הראשונים. דפים מא-מד מספירת הדפים השניה נכרכו פעמיים. 25 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים גדולים וכהים בחלק מהדפים. בלאי. קמטים וקרעים בשולי הדפים. קרע חסר קטן עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכה ישנה, פגומה ומנותקת.
"סידור הרב"
סידור תפלה בעריכתו של האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי נדפס לראשונה כבר בחייו במספר מהדורות, בשקלוב ובקאפוסט. אחיו של האדמו"ר הזקן, רבי יהודה ליב (מהרי"ל) מיאנאוויטש בעל "שארית יהודה", כותב אודות עריכת הסידור: "כי מלבד שבירר וליבן הנוסח עפ"י כוונה הרצויה להאר"י ז"ל, עוד זאת דרש במשפט המלות להעמיד עפ"י דקדוק אמת". האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש כותב על כך: "כידוע אשר כ' שנה עסק בהנוסח, ובכל שנה היה מסדר נוסח אחר, עד הפעם העשרים יצא מזוכך ומבורר ומנוקה". האדמו"ר הזקן עצמו התבטא על סידורו: "הסידור הגהתי כסידור של אנשי כנסת הגדולה...". על פי מסורות שקבלו צאצאיו האדמו"רים, סידורו נערך ע"פ "ששים סדורים מנוסחאות שונות" (מסורת אחרת אומרת: "ל"ב נוסחאות"), שעמדו לנגד עיניו, מהן שמונה נוסחאות של סידורי האר"י. את נוסח סידורו ערך על בסיס "נוסח הספרדי פורטוגאזים", בשילוב רוב שינויי הנוסחאות מהאר"י, חוץ מאותם מקומות בהם חולק האר"י על "הפוסקים הנמשכים אחר הגמרא". מסידורי האר"י שנדפסו בימיו העדיף את סידור רבי שבתי, תלמיד הבעש"ט (קוריץ, תקנ"ד). בענייני דקדוק סמך על סידור רבי שבתי סופר מפרעמסלא (לובלין, שפ"ח). בנוסף להשקעה בדקדוק ובניקוד, השקיע בפיסוק בין מילים ומשפטים, בנקודה או בנקודתיים (באחד ממאמריו משנת תקס"ו מבאר ע"פ הקבלה טעמו של פיסוק המופיע בסידורו, שלא כמקובל בשאר סידורים: "ולכך גם בסידור הנדפס הרי נקוד ב' נקודות להפסיק בין זה המאמר לנהללך...").
בנוסף לנוסח התפלה הכניס האדמו"ר הזקן אל סידורו פסקי הלכה רבים, בהם חטיבות ופרקים שלמים: הלכות ציצית ותפלין, "סדר הכנסת שבת", "הלכתא רבתא לשבתא", "סדר נטילת ידים לסעודה", "סדר ברכת הנהנין". בהלכות אלו פוסק פעמים רבות באופן שונה ממה שפסק בשלחן ערוך שלו. בסידורו נוטה להכריע ע"פ הראשונים או המקובלים, בעוד שבשלחן ערוך נוטה לפסוק כדעות האחרונים, ובראשם ה"מגן אברהם". אחד השינויים המפורסמים בסידורו, בו חזר ממה שפסק בשלחן ערוך שלו, נוגע לזמן השקיעה: בשלחן ערוך הכריע לאחר את זמנה כדעת רבינו תם, ואילו בסידורו (ב"סדר הכנסת שבת") הכריע להקדימה כדעת הגאונים. במקום שפסקי הסידור סותרים את פסקיו בשלחן ערוך, נהגו חסידי חב"ד לנהוג כפסקי הסידור, משום שאת "הסידור כתב זמן רב אחר השו"ע" (כעדות נכדו בעל ה"צמח צדק" בחידושיו על מסכת שבת, פרק ז, סוף ד"ה "תוספת", וכן ראה בשו"ת "דברי נחמיה", אורח חיים, סימן כא), וזוהי משנתו האחרונה.
נוסף על הנוסח וההלכות, הכניס המחבר לסידורו שני מאמרי חסידות שכתבם במיוחד לסידור. הראשון הוא מאמרו "הקול קול יעקב" (את מאמרו זה הדפיס שוב בתניא מהדורת שקלוב תקס"ו, בסוף הספר), והשני הוא "הערה לתיקון חצות".
כאמור, הדפיס האדמו"ר הזקן את סידורו בחייו במספר מהדורות, כשכל מהדורה יוצאת משוכללת מקודמתה בהוספות ותיקונים בנוסח ובהלכות. בכמה מקומות בחיבוריו ובכתביו הוא מפנה לסידורו. ואולם, המהדורות שנדפסו בחייו לא שרדו עד לימינו. הרב אברהם דוד לאוואוט מספר בהקדמתו לספרו "שער הכולל" (ווילנא, תרנ"ו), שהצליח להשיג את מהדורת שקלוב תקס"ג, ועוד שתי מהדורות נוספות שנדפסו אחריה בקאפוסט בחיי האדמו"ר הזקן (מהדורות שקלוב וקאפוסט שהיו למראה הרב לאוואוט, לא ידועות כיום, מלבד עותק אחד ללא שער שנתגלה בשנים האחרונות. ראה קובץ בית אהרן וישראל, גליון קפו, עמ' קלג-קמד; היכל הבעש"ט, גליון לז, עמ' עז-צב; גליון מ, עמ' קג-קיז).
לאחר הסתלקות האדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג, נדפס סידורו בשני כרכים, בקאפוסט תקע"ו. נוסח התפילה שבמהדורת קאפוסט, ברובו הגדול הוא ע"פ המהדורה האחרונה שנדפסה בחיי האדמו"ר הזקן, למעט חלקים שנשארו ע"פ המהדורות הקודמות לה, בעיקר בענייני ניקוד.
במהדורת קאפוסט תקע"ו, לצד נוסח התפלה, נדפסו לראשונה מאמרי האדמו"ר הזקן שנאמרו בפירוש מילות התפלה ע"פ קבלה וחסידות. מאז ועד לימינו נדפס הסידור בלמעלה ממאתיים מהדורות (מיעוטן עם המאמרים על הסידור). מספר חבורים ומחקרים נכתבו על סידור זה, הראשונים שבהם הם: "שער הכולל" מאת רבי אברהם דוד לאוואוט אב"ד ניקולייב, ו"פסקי הסידור" מאת רבי חיים נאה.
(מקורות: קבצי "בית אהרן וישראל", גליון קפו, עמ' קלג-קמד; גליון קפח, עמ' קמז-קס; גליון קצב, עמ' קסב-קסד).
