ובכל זאת שמך לא שכחנו! -  אוסף 7 מכתבים מצמררים ששלח רבי אברהם פרינס מרבי אמסטרדם, ממחבואו מפני הנאצים, אל ידידו פרופסור פאן קרעפעלד - תיעוד מצמרר על חיי הדחק במחבואו ועדות מרגשת על דבקות ומסירות נפש לשמירת מצוות ברית מילה בכל מצב - אמסטרדם, תש”ב-תש”ד בקירוב | 1942-1943  אוסף מכתבים ששלח רבי אברהם פרינס מרבני אמסטרדם, מתוך מחבואו מפני הנאצים, אל ידידו פרופסור פאן קרפלד, עדות מצמררת על תנאי הדחק והקושי במחבוא, והמסירות נפש לקיום מצוות בתוך הדחק הנורא: במכתבים אלו אנו מוצאים עדות מופלאה לתפילת עם ישראל בכל הדורות 'ובכל זאת שמך לא שכחנו נא אל תשכחנו'  מכתב בו מספר על אודות ישיבתו במחבוא עם משפחתו, ובשעה שהגיעה נגר לפעולה בבית היו צריכים כולם להיסתר מפניו שלא יראה שיש בבית יהודים, אם אשתו שהייתה עמם לא יכלה להיסתר מפני זקנתה, ובחסדי שמיים לא ארע דבר. אך לאחר כמה ימים חלתה והשיבה נשמתה אל יוצרה. וקברו אותה בקבורה בצורה יהודית בתכריכים ובטהרה!  את המכתב מסיים באיחולי שנה טובה ובשיר שכתב מהמחבוא תפילה לשנה טובה וגאולת ישראל: יהיה רצון ה' אלוקינו  שיגאל את אחינו ויפדה את עמו בקרוב המכה עד אין סוף השרויים בצרה הפזורים בשביה יוציא ה' אותם מחושך לאורה מיגון לשמחה ולנחמה יוציא השם אותם מעבדות לחרות ויחדש עליהם ועל כל העולם שנה של אנושיות יושיב אותם בשלום לארצם ויביא אותם כולם בטח לביתם מנער ועד זקן כן יהי רצון ונאמר אמן  במכתב כפי הנראה מסוף שנת תש”ד, אנו מוצאים שאלה הלכתית מצמררת המעידה על מסירות נפש בלתי נתפסת. רבי אברהם פונה אל ידידו במטרה שיעזור לו למצוא מוהל שמוכן להסתכן ולמול ילד:  'באחת המשפחות אשר נטבעו בסתר בעיר הזה נולד ילד והוא נער ולעת עתה לא רוצה לתת האב רשות להמול את בנו, והנה אני שואלך: הנודע לך עכשיו נמצא עוד מוהל כשר אשר מעיז למול ילד?' ובנוגע אל פדיון הבן שאלה נוספת האם יש בעיר כהן שאפשר לתת לו דמי הפדיון.  במכתב נוסף הוא מקונן על מצב היהדות ומספר על הרצאותיו במחנות העבודה ועל הבנתו בזמן השואה שכל כלל ישראל חד הם: 'תודה על הספרים ששלחתנו, הספר היגיאנה ויהדות היה בספריה שלי, היה.. איני יודע איה עכשיו היגיאנה.. ויהדות...  במכתב זה רבי אברהם מספר על מחבואו, 'ביום חושך בביתנו וגם קור, ועל ערב אני מסיקים התנור ומדליקים הנר ואז נתחיל לחיות, הנה יש לי פנאי די לחשוב על עמנו, על קהלתנו, על הבא..'  'קודם הסתרי הייתי זמן מה ראש החנוך הדתי באמסטרדם הנסיון בימים האלה וגם במחנות העבודה אשר נאמתי שם פעמים אחדים, למדני הרבה.... אך מלבד זה דעתי היא שגם ”הרחוקים” שייכים לקהילה, הן כולנו בני ישראל אנחנו, זה למדנו בפרט בזמן הזה..'  במכתב נוסף אנו מוצאים את רבי אברהם מתאר את שמחתו על שזכה ללמוד תורה לאור הנר ששלח לו ידידו: 'אתה שמעת על רע המזל שלנו עם הארה.. החדר שאנו יושבים בו אפל וחשך מאוד, וגם ביום אי אפשר לקרא וללמוד שם, חסר העבודה הוא נורא הוא.  בליל שבת שעבר הדלקנו את הנר שנתת לנו לפני חדשים אחדים, אצל הלהבה הגדולה והיפה למדתי כל זמן שאפשר בערך ה' שעות הנאה רבה!  עדות מצמררת ומרגשת למסירות נפש לקיום תורה ומצוות בתוככי התופת הנורא