מכתב ברכות והדרכה לחתן מהגה”ק רבי יושע בוקסבוים מגאלאנטא * מכתב בכתב יד קדשו וחתימתו של הגאון הצדיק רבי יושע בוקסבוים הי”ד, ראש הישיבה החשובה - ישיבת גלנטא ומרבני הונגריה המפורסמים. במכתב מברך רבי יושע את תלמידו בברכות נלבבות לרגל חתונתו: ”יהא רעווא שהשמחה הזאת תשפיע שמחה שלימה לכלל ישראל, ונזכה כולנו להיות בקיבות גליות ולשמוח בשירות ורננות עם צדיקי וחסידי דורות בבנין תלפיות בבי”א” ובסיום המכתב מוסיף וכופל ברכה: ”והנני חותם מעין הפתיחה - תזכו לשמוח בשמחה של מצוה, ותעוררו נא ותשפיעו שמחה לכל אחינו בית ישראל, שיושעו בקרוב בישועה גמור בנסים ונפלאות בישועות ונחמות אכי”ר” בין דבריו מדריך רבי יושע את את תלמידו בהנהגות טובות לקראת נישואיו, ומעוררו ללמוד את הדינים עם הבקיאים. מגדולי צדיקי הונגריה היה הגה”ק רבי יהושע בוקסבוים אב”ד גאלנטה (תרל”ד-תש”ד) וכל הנהגותיו היו בדרך החסידות בקדושה וטהרה, לחם בעוז ובתוקף במתקני הדת, והיה מגדולי מרביצי התורה והיראה בדור החורבן. ישיבתו הגדולה בגאלנטה הייתה מן החשובות בהונגריה, והעמיד תלמידים לאלפים, קיבל תורה מהגאון בעל באר שמואל מאונסדורף ובחסידות מהגה”ק רבי יחזקאל משינאווא, ומבעל דרכי תשובה. מכתביו וחידושיו ראו אור הספרים אור פני יהושע. הנמען הגאון רבי יחיאל מיכל סג”ל גולד ממונקאטש (תרנ”ט-תש”ד), תלמיד האדמו”ר בעל 'מנחת אלעזר' ממונקאטש. למד תורה מתוך הדחק וחיבר ספרים, וביניהם הספר הנפלא 'מאסף לכל המחנות' וספרים נוספים. החתן הוא רבי משה צבי גולד סג”ל ממונטריאול, מח”ס 'חיי צבי'. שאר בשרו של רבי יחיאל מיכל הנ”ל. גאלאנטא [תרצ”ו 1936 בערך]. הכול בכתי”ק רבי יושע. נייר מכתב רשמי, בגודל: 13.7X20 ס”מ. מצב טוב. המכתב נדפס (בשינויי לשון קלים) בקובץ 'עטרת יהושע' עמ' צז. - - - - - - - - - - - - - - - - סיפור מרעיש על ההבטחה שהבטיח הרה”ק רבי יושע בהיותו באושוויץ לתלמידו החתן דנן שיזכה להינצל - מופיע בספר 'זקניך ויאמרו לך', מפי נכדיו: ”ווען מען האט אים אוועקגענומען צו צוואנגס-ארבעט, האט מען אים פארשיקט קיין אוקריינא. האבן אים זיינע חברים מזכיר געווען פאר זיין רבי”ן הגה”ק רבי יושע בוקסבוים זצ”ל דער גאלאנטער רב, האט זינך דער גאלאנטער רב אנגערופן מיט א קאך ”פאר מיין משה הערש האב איך נישט מורא, וואו ער וועט גיין און וואו ער וועט שטיין וועלן אים צוויי מלאכים באגלייטן, און ער וועט אהיימקומען געזונטערהייט”, ער האט געגעבן א קלאפ אויפן טיש און געענדיגט מיטן לשון הפסוק ”לא יתייצב איש בפניכם פחדכם ומוראכם יתן ה' על הארץ אשר תדרכו בה”. דער זיידע פלעגט דערציילן ווי די ברכה האט אים שטענדיג באגלייט, אפילו ווען ער האט געארבעט עבודת הפרך ביים גראבן שוצן-גרובן פאר די רשעים, און טויטליכע מינעס האבן נאכאנאנד אויפגעריסן ביי אלע זייטן, און אסאך קרבנות זענען נעבעך גע'הרג'עט געווארן האט ער געשפירט ווי די ברכה פון ”פחדכם ומוראכם יתן ה' על הארץ אשר תדרכו בה” באגלייט אים, און ער איז קיינמאל נישט געשעדיגט געווארן” (עמ' 240)