”ואברכה מברכיך... לאורך ימים ושנים טובות ושמחות” - מכתב בתוספת כתיבת וחתימת יד קדשו של האדמו”ר מליובאוויטש, כ”ב כסלו תשל”ט [1978] - מכתב מאת האדמו”ר מליובאוויטש אל בת דודתו היחידה זלדה שניאורסון-מישקובסקי (מוכרת כ'המשוררת זלדה') - משוררת מוערכת ומפורסמת. ברוקלין, ניו-יורק. הרבי מודה לה על ברכותיה אליו, ומסמיך לכך את הפסוק ”ואברכה מברכיך”, לאמור: שהיא מתברכת בחזרה, ולא עוד אלא שתוספת הברכה מרובה על העיקר. הרבי מסיים בסיום האופייני בדרך כלל במכתביו אליה: ”הפ”נ שבמכ' יקרא בעת רצון על הציון הק'”. ומוסיף בעצם כתב יד קדשו את המילים בר”ת: ”לאורך ימים ושנים טובות ושמחות”. האדמו”ר רבי מנחם מנדל שניאורסון  [תרס”ב-תשנ”ד 1902-1994], הנשיא השביעי בשושלת אדמור”י ליובאוויטש. החל לכהן כאדמו”ר בשנת תשי”א ועד לפטירתו. גאון אדיר בכל מכמני התורה ומצודתו הייתה ועודנה פרוסה בכל רחבי תבל. [1] נייר מכתבים רשמי, 21 ס”מ. המכתב מודפס במכונת כתיבה, בתוספת מספר מילים ואותיות בכתב יד קדשו של הרבי ובסופו חתימת יד קדשו של הרבי; מצב טוב מאוד. סימני קיפול.