גילוי היסטורי. כתב יד קדשו של רבינו בעל ה'אור החיים' הקדוש בתוך חיבורו של רבו, הגאון רבי משה בירדוגו - 'ראש משביר' - ספר ראש משביר: של הגה”ק גדול החכמים רבי משה בירדוגו זצל”ה חתום בכתב יד קדשו ונכתב על ידו וגם על ידי תלמידיו הגדולים ז”ל. ביניהם נמצא אוטוגרף בעצם כתב ידו של תלמידו הגדול רבינו בעל ”אור החיים” הקדוש זצל”ה. בנוסף נכתבה עליו הסכמה מאביו החכם השלם רבי משה ן' עטר זצל”ה בעצם כי”ק וחתימתו. כתב יד נדיר ויקר המציאות שלפנינו היה בבעלותו של החסיד העניו הגה”ק רבי אברהם אביש זצל”ה אב”ד פרנקפורט דמיין, חתום בחתימת יד קדשו. גילוי היסטורי. ספר 'ראש משביר' – דרשות לספר בראשית, ודרשות לשבתות הידועים ועל עניינם, הספדים וליקוטים, מאת החכם רבינו משה ב”ר אברהם בירדוגו, רבה של מקנס וראש גולת מרוקו במחצית הראשונה של המאה הי”ח. [מקנס אמצע שנות הת”פ, 1720 בערך]. כרך כתב יד גדול ומרשים. הכרך שלפנינו נכתב לאחר שנת תפ”א – 1721, כפי המוכח מתוכן ההספדים הכלולים בו. כתב היד פותח בעמוד שער והקדמת המחבר, ובסופה הוא משבח את חותנו של בעל 'אור החיים' וזה לשונו: ”ואפריין נמטיה ... כהה”ר משה י”ץ בן הגביר הרומם רודף צדקה וחסד בהה”ר שם טוב ן' עטר ז”ל שהזיל זהב מכיסו להחיות את נפשי ולזכות את הרבים זכות הרבים תלוי בו”. ההקדמה נכתבה בכתב ידו של המחבר רבינו משה בירדוגו. בעמוד השער נוספה כתיבת וחתימת יד המחבר בתוך עיטור מצויר יפהפה: 'חיברתיהו דרשתיהו אני הקטן משה בירדוגו ס”ט' . על החיבור הסכמת החכם השלם רבי משה בן-עטר, אביו של רבינו חיים בן-עטר, בכתב ידו ובחתימתו משנת תפ”ג, 1723. כתבי יד מרבי משה בן-עטר נדירים מאד וכתב היד שלפנינו הינו כמעט יחיד בעולם. בכתב היד יש גם העתק הסכמה מהחכם רבי יעקב בן צור, ובסופה שיר. שאר דפי החיבור חלקם הינם אוטוגרף של הגאון המחבר, וחלקם כתב יד תלמידיו הגדולים. פוענח בוודאות כתב ידם של החכם רבי יעקב טולידאנו זצל”ה והחכם רבי חיים טולידאנו זצל”ה מסאלי. מאחר והחיבור נכתב ויצא מתחת ידו של הגאון המחבר, יש לשייך אף את שאר הכתיבות ל'בית המדרש' של בעל 'ראש משביר' ותלמידיו. בעמודים טו-לז: קונטרס בן עשרים ושלושה עמודים מתורת המחבר, שנכתבו בעצם כתב ידו של רבינו חיים בן-עטר, בעל 'אור החיים' הקדוש, תלמידו הגדול של המחבר. כתב ידו של בעל 'אור החיים' זוהה בהחלטיות בהשוואה לכתב יד אחר. בדף רט”ז: חתימת יד בעלים עתיקה בכתיבה אשכנזית זעירה: 'אברהם אבלי', זוהי חתימת ידו של רבי אביש אב”ד פרנקפורט . חתימה זו זוהתה והושוותה לכתבי ידו האחרים. על הספר כתיבת בעלים עתיקה נוספת המאוששת קביעה זו: 'זה הספר שייך להבתולה יפה מרת רייכל בת הרב הגאון מ' צבי הירש זצלה”ה בן הרב הגאון הגדול החסיד העניו כמוהר”ר אברם הוא אברהם זצלה”ה אב”ד דק”ק פפד”מ'. וכן חתימתו של נכד נוסף: 'הק' נח בן הר”ר צבי הירש ז”ל מליסא'. בתוך הדרשות על ס' בראשית יש פי' נאה על כל אשת חיל, וכן כולל החיבור קובץ דרשות לשבתות ומועדים ועל עניינים שונים, וליקוטים עה”ת, על נ”ך, על הש”ס, ביאורים בפי' רש”י הק' עה”ת, והספדים, שנקראו בכתב יד מאוחר יותר בשם 'כנף רננים'. ההספדים הינם בין היתר על החכם רבי חביב טולידאנו; החכם רבי חיים בן-עטר (הראשון); החכמים רבי דניאל ורבי אהרן טולידאנו הי”ד [!]; הספד על מורו החכם רבי יוסף בהתית. רבינו משה בירדוגו [תל”א-תצ”א, 1671-1731], המכונה 'המשבי”ר', (ראשי תיבות: משה בירדוגו), היה רבה של מקנס ומגדולי רבני מרוקו בכל הזמנים. את תורתו קיבל מפי סבו החכם רבי חביב טולידאנו והחכם רבי יוסף בהתית. בשנת תע”ה (1715) נתמנה לדיין בעיר מקנס והתמסר ללימוד ולהוראת התורה. בשנת תפ”ג (1723) לאחר פטירת דודו חכם רבי משה טולידאנו, מונה לאב בית הדין בעיר מקנס, שהייתה באותה עת בירת מרוקו, ומקום מושבו של המלך מולאי איסמעיל. רבינו משה בירדוגו היה ראש גולת מרוקו ועל תלמידיו נמנו כל גדולי הרבנים וראשי הישיבות המפורסמים, בהם: חכם רבי יצחק אצבאן זצל”ה, חכם רבי מרדכי אצבאן זצל”ה , חכם רבי אברהם אצבאן זצל”ה, חכם רבי חיים טולידאנו זצל”ה מסאלי, חכם רבי יעקב בן משה טולידאנו זצל”ה (המהרי”ט), חכם רבי יהודה בירדוגו זצל”ה בעל 'מים עמוקים', וחכם רבי מרדכי בירדוגו זצל”ה(המרבי”ץ), שהיה גם חתנו. זכה שתורה לא פסקה מפי זרעו, ועל צאצאיו נודע בייחוד נכדו החכם רבי רפאל בירדוגו זצל”ה, 'המלאך רפאל'. על סגל תלמידיו של רבינו משה בירדוגו נמנה גם רבינו חיים בן-עטר, בעל 'אור החיים' הקדוש , עליו מעיד חכם רבי יעקב בירדוגו רבה של מקנס, בעל 'שופריה דיעקב', שבעל 'אור החיים' היה 'תלמיד חבר' לבעל ה'ראש משביר'. אכן, בפירושו לפרשת דברים (א', ט”ז) מעיד בעל 'אור החיים' עדות נדירה על המחבר: 'ושמעתי מפי חכם גדול חסיד וגדול בישראל חביב עלי כרוחי ה''ה הרב ר' משה בירדוגו זלה''ה שהיה מדקדק בשעת הדין שיהיו עיניו למטה ולא היה נושא עיניו כל עיקר ושהיה מרגיש שאם היה נושא עיניו לצד ההכרח באיזה אחד מבעלי הדין היה מתבלבל שכנגדו'. גם בספרו 'חפץ ה'' (שבת דף ז ע”ב) מכנה בעל 'אור החיים' את רבינו משה בירדוגו: 'גדול החכמים' וזה לשונו הק' רוח הקודש הופיעה ונתכוונו לו בהיסח הדעת בבית הכנסת אני ואחי הגדול גדול החכמים הרב ר' משה בירדוגו אשר נפשי קשורה בנפשו. על הקשר בין הרב ותלמידו מעיד גם החיד”א בספרו 'שם הגדולים': 'ושמעתי מהרב המופלא כמהר”ר חיים ן' עטר זללה”ה שהיה מספר בשבחו ביושר עיונו בעומק העיון'. כתב היד שלפנינו היה למראה עינו של רבי חיים יוסף דוד אזולאי , החיד”א, תלמידו של רבינו חיים בן-עטר, אשר בחיבורו 'שם הגדולים' (ספרים מ, רל) מתייחס אליו בדברים הבאים: 'ואחר זמן בא לידי חלק מספר זה בכתב יד, וזה שמו ראש משביר והוא על ס' בראשית דרושים ובסופו לקוטים, ויש שם דרוש שדרש [רבינו משה בירדוגו] על רבו החכם השלם [...] כמהר”ר יוסף בהתית זצוק”ל [...] והרב משבי”ר היה אב”ד ור”מ של ק”ק מכנאס'. אמנם,