ארכיון 'כולל אוסטרייך' בגליל, צפת וטבריה. תר”כ-תרפ”ב [1922-1860] - אוצר בלום ויקר המציאות של מעל ל-100 מסמכים, תעודות, קבלות, פסקי-דין ומכתבים הקשורים לכולל אוסטרייך בגליל. חלקם מהווים תגליות היסטוריות חשובות שעד כה לא היו ידועות. תר”כ-תרפ”ב [1922-1860]. כשהתלוננו עולי גליציה אשר גרו בערי-הקודש: ירושלים, צפת וטבריה, כי הם נלחצים ע”י ממוני כולל רוסיה, יסד רבי חיים מקאסוב בעל 'תורת חיים' יחד עם רבי מרדכי זאב איטינגא בעל 'מגן גבורים' את 'כולל עסטרייך', ושניהם היו נשיאי הכולל. רבי חיים היה נשיא כולל 'רבי מאיר בעל הנס' של יהודי בוקבינה, מרמרוש וחלק ממזרח גליציה, ואילו רבי מרדכי זאב על מערב גליציה, עם פטירתו של ה'תורת חיים' בשנת תרי”ד, התגלעה מחלוקת בין בניו על ירושת אמרכלות ארץ-ישראל. בניו היו רבי יעקב שמשון שירש את כסאו בקאסוב, רבי יוסף אלתר, שעלה ארצה, ורבי מנחם מנדל, בעל ה'צמח צדיק' שהתיישב בוויז'ניץ. אזור נשיאותם היה תחת הניהול של כולל אוסטרייך. ותחת הבנים שכיהנו התפתחו שני 'כוללים', של קאסוב ושל ויזניץ. והחל סכסוך ביניהם על בעלות האזורים, שהרי לרוב ינקו מאותם המקורות. בשנת תרכ”ג, עם פטירת רבי מרדכי זאב, ירש בנו – רבי יצחק אהרן בעל שו”ת מהרי”א הלוי, את הנשיאות. הממונים מטעם ויז'ניץ היו: ר' משה חר”ג [=חתן ר' גרשון] צייגר, וחתנו ר' טודרוס ברי”ל לעבאך, ר' מנדל מקופישניץ ור' יונה מטארנופול. שנים אחדות לאחר מכן הגיעו הממונים בין עצמם לידי עימות. גלגל נוסף לסכסוך היה בשנת תרכ”ז כשהגיע לצפת ר' ישכר דב לוסטמן מסוניק, ונתמנה לממונה כולל אוסטריה מטעם לבוב. בינו ר' דב ותומכיו לבין ממוני וויז'ניץ התפתח עימות חריף. גלגל נוסף לכדור-אש הצפתי היה התערבות הקונסול האוסטרי. מאות היהודים יוצאי אוסטריה שהתיישבו בצפת וטבריה, לא יכלו לחסות בקונסוליה בירושלים, וקשה היה להם לזכות בהגנה יעילה ממנו. ולאחר בקשת רבות, שלח הקונסול הכללי בביירות, בשנת תרכ”ח, סוכנות קונסולארית בצפת, והוא התחבר לסיעת ויז'ניץ. זאת ועוד, בשנים תרל”ה-תרל”ז התלקח סכסוך חריף נוסף בין הנהלת כולל אוסטריה בצפת לבין 'נשיא ארץ-ישראל' בלבוב הגאון רבי יצחק אהרן איטינגא. הסכסוך גרם לפשקיווילים רבים מהכא להתם. ב'אגרת פתוחה' שפורסמה בתרל”ו שפורסמה ע”י שני שליחי א”י שהגיעו ללבוב: ר' אלימלך פרלמן מירושלים ואברהם הלוי קלישר מצפת, בה הם מבקרים בצורה סמויה את ניהולה של רי”א, ומקווים שעם פרישתו ישתפר המצב. כעבור כמה חודשים יצא 'אגרת בקורת' והיא בקורת חריפה ביותר נגד הממונים, והיא מחזקת את ידי רי”א. על פי הידוע, רי”א המשיך לכהן בתפקידו גם בשנים שלאחר-מכן, והסכסוך הסתיים בלא שחלו שינויים ארגוניים והנהגתיים בצפת או בלבוב. בשנת תרמ”ו נעשה הסכם בין ה'צמח צדיק' לבין רי”א איטינגא [ראה קובץ 'שפתי צדיקים' ה]. בשנת תר”מ נפטר רבי יעקב שמשון מקאסוב, ובנו יחידו רבי משה הגר בעל 'לקט עני', ירש את כסאו וגם תואר נשיא הכולל. שוב החלה שורה של סכסוכים בין המשרדים. ובשנת תרמ”ו הגיעו שני הצדדים לידי הסכם לאיחוד שני הכוללים. בשנת תר”ן שררו אי-סדרים בתוככי כולל ויזניץ, ורבה התלונה לבעל 'אמרי ברוך' אשר אכן הביע דעתו ואזהרתו בענין. מחלוקת חיצונית הוסיפה אש למדורה, והיא החיכוך עם חסידי סיגוט, שגם הם מאזור מארמרוש, שהזיקה מאוד להתרמות למעות א”י [ראה קטלוג ווינרס, 100, פריט 41 מכתב של ה'אהבת ישראל' משנת תרס”ח]. בשנת תרס”ח פרצה בסיגוט מחלוקת גדולה בין חסידי וויזניץ וסיגט; חסידי וויזניץ בקשו, שרבם, בעל 'אהבת ישראל', ימשיך לשמש 'נשיא כולל מארמרוש' בצפת, ואילו הצד של סיגט ביקש, שרבם רבי חיים צבי טייטלבוים בעל 'עצי חיים' (תרמ”א-תרפ”ו), ישמש נשיא הכולל. לאחר ריב ומדון שנמשכו תקופה קצרה הסכימו שני הצדדים להביא את טענותיהם לפני בית-דין של חמשה: זה בורר לו שנים וזה בורר לו שנים והארבעה בחרו בחמישי, בבעל 'ערוגת הבשם' רבה של חוסט. בית הדין הכריע לחלק את מארמארוש לשניים; בחלק אחד ישמש ה'אהבת ישראל' נשיא ובחלק אחר בעל 'עצי חיים'. פולמוס זה גרם למלחמת אחים בתוככי היהדות האורתודוקסית במדינה. יום-יום פרחו באוויר כתבי-פלסתר; אלה מזכים ואלה מחייבים, ידידים נתרחקו, השנאה בים הקרובים התפשטה, קלקלה את השורה ועיוורה את העיניים, עד שלא ידעו להבחין עוד בין כבוד יחיד וכבוד רבים. שם שמים וכבוד ישראל נתחללו. מכלול סכסוכים אלו ועוד עניינים רבים של חלוקת קרקעות, כספי החלוקה ושאר עניינים השופכים אור על מאורעות התקופה, הנחשבת לתור הזהב הרוחני-חסידי בגליל, מתרכזים באוסף עשיר זה. עשרות רבות של מכתבים - מהם מכתבי צדיקים, תעודות, קבלות מיוחדות, רשומות, הן פנים-צפתיות והן עדכונים מהכא להתם. רשימת התורמים של הכוללים השונים, חתימות המקבלים, אוצר בלום לאספנים, לחוקרי צפת וטבריה בפרט וחוקרי התקופה בכלל. לדוגמא: * סדרת מכתבים מאת ראשי הכולל אל האדמו”ר בנוגע לשערורייה בתוך כולל ויזניץ וקאסוב ”אחרי הקידה והשתחויה בהדרת קודש... מהדר”ק שליט”א... איש צר ואויב ישראל אריה ברעכער ובטח ישלח לחצה”ק כתבי שטנה...”. בנוגע אליו מופיע מסמך נוסף: פסק בוררות בינו לבין האדמו”ר הרה”ק רבי חיים הגר מאנטוניא חותם הרב דוד פרענקיל אב”ד נעפאלאקוויץ. * מכתבים מלאי עניין מאת הגאון הקדוש רבי יצחק מ'ראדוויץ. * קבלה בכתב יד סופר בשלל צבעים, אל נדיבים בחו”ל שתרמו תרומות משמעתיות, בראש החותמים הגאון רבי דוד יהודה אויערבאך, נכד בעל ה'תולדות יעקב יוסף' וסבו של הגרש”ז אוירבך (לאחר מכן כאשר לא יכול היה לסבול יותר את העניות בצפת עבר לחו”ל וכיהן שם כאדמו”ר). * מכתב מאת הגאון רבי שלום גוטמן אב”ד יאסי, בעל 'בית ישראל'. נכד ה”דג”ל מחנה אפרים, הבעל שם טוב, רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי נחום מטשנוביל, בו הוא מפרט למי מצדיקי צפת וטבריה ינתנו המעות ששלח. * מודעה בכתב יד, חתומה, מחאה חריפה נגד המחבלים בכרם בית ישראל. חתימה רבנית מטושטשת.