נודע ביהודה. שני חלקים. דפוס ראשון. ספר יסוד - נודע ביהודה. שני חלקים. דפוס ראשון. ספר יסוד ”ועל דור יתום זה אני אומר: ”כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם וחסידים יכשלו בם” [נודע ביהודה, יו”ד, עמ' צ”ג; ראה הרחבה] שו”ת נודע ביהודה, על ארבעת חלקי שולחן ערוך. מאת גדול הדור הגאון רבי יחזקאל לנדא אב”ד פראג, הנודע כ'בעל הנודע ביהודה' על שם ספרו. שני חלקים כרוכים יחדיו בשערים נפרדים. פראג, תקל”ו-תקל”ז [1736-1737]. מהדורה ראשונה ומבוקשת של ספר היסוד החשוב, אותו הדפיס המחבר הקדוש בחייו. לפנינו מהדורתו הראשונה של אחד מהספרים ההלכתיים החשובים ביותר בארון הספרים היהודי, שבכל הדורות, שנתקבל בכל תפוצות ישראל כעמוד ההלכה. מאת אחד ומיוחד מענקי הדורות שקמו בעם ישראל, הנקרא על שם ספרו 'כבעל הנודע ביהודה' [עד ששמו הפרטי רבי יחזקאל לנדא כמעט ונשתכח]. החיד”א ב”שם הגדולים” כותב על הספר ”נודע ביהודה”: ”תשובותיו מיוסדות על אדני הפלפול והסברא חריפות ובקיאות... החכם בחכמתו יכיר מספריו כי רב הוא ומופלא מגדולי הדור, גאון עז תהלות ישראל וגדול כבודו...”. בעל התניא העיד על הספר: ”הרב מפראג היה יחיד בדורות בהוראותיו, והיה ה' אתו, שקלע אל השערה ולא החטיא המטרה האמתית בכל דבר אשר הורה. (מופת הדור, עמ' עד). פולמוס ה'לשם יחוד': בסימנים צ-צג שבחלק הראשון שלפנינו, נכתבה תשובתו הידועה של הנוב”י נגד אמירת ”לשם יחוד”. בסימנים אלו מתנגד הנוב”י בחריפות ל'אמירת 'לשם יחוד' לפני קיום המצוות, הנהוגה על ידי החסידים ע”ש וז”ל: ”ועל דור יתום זה אני אומר: 'כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם וחסידים יכשלו בם' ”... אולם למרות שבתשובה זו תוקף הנוב”י את אחד מהמנהגים המפורסמים של החסידות, שמו נשאר מקודש כמקודם בעיני החסידים. כמופיע בספרי תולדות החסידות שכאשר גילו לבעש”ט מן השמים שלטובת שלמות נשמתו עליו לשמש תלמיד חכם, הוא נסע דווקא אל הנודע ביהודה והגיש לו את הגחל בכדי להצית את מקטרתו. כמו כן מקובל שהבעש”ט אמר על הנוב”י: ”על ה'דראנג' [-אדם גבוה, הנוב”י היה גבה קומה] הזה עומד שליש העולם” ! בחסידות בעלז, למשל, נוהגים עד היום שלא לומר 'לשם יחוד' ביום היאר-צייט של הנוב”י, מפני שהוא התנגד לכך. תהליך ההדפסה: ההדפסה החלה בחודש אדר תקל”ו [כפי שמופיע בדף השער], והסתיימה בחודש טבת תקל”ז [כפי שמופיע בקולופון שבסוף החלק השני]. הסימנים צ-צג שבחלק הראשון (בהם תשובתו הידועה נגד אמירת ”לשם יחוד”) הינם מחודש סיון תקל”ו, כלומר דברים שכתב הנודע ביהודה מספר חודשים לאחר תחילת ההדפסה. ביום סיום ההדפסה ”בערב ראש חודש שבט תקל”ז לפ”ק, אשר אז השלים ספרו נודע ביהודה קמא” נשא הנודע ביהודה דרשה לכבוד המאורע (אהבת ציון, פראג תקפ”ז, דרוש ט', יח/2). פאר הדפוס: בנו של הנוב”י, הגאון רבי יעקב'קא מברודי כותב אודות יופיה של המהדורה הראשונה שלפנינו: ”...מיום הוסדה מכבש הדפוס בפראג מאז ועד הנה לא יצא מהם ספר בתכלית ההידור היופי כזה”.. סטפנסקי, ספרי יסוד 309. [1], פו, [9] דף; [1], קנז דף. 35 ס”מ. מצב בינוני. הרבה נקבי עש.