נזר ישראל. המגיד מקוזניץ. מהדורה ראשונה. חתימות חשובות. - נזר ישראל. המגיד מקוזניץ. מהדורה ראשונה. חתימות חשובות. נזר ישראל. פירוש וביאורי הזהר וזהר חדש אשר חיבר מהו’ ישראל זצוקללה”ה, מ”מ דק”ק קאזניץ. לעמברג, תרכ”ד 1864. מהדורה ראשונה של פירושי והגהות המגיד הקדוש מקאזניץ, על ספר הזוהר הקדוש.  עם הקדמה מעניינת מהמוציא לאור, נכד המחבר. ועם הסכמות חשובות. המגיד הקדוש מקוז'ניץ. גדול אדמור”י פולין בדורו, נולד באפטא בשנת תצ”ז, ישב על שלחן חותנו בפשיסחא, ושם התוודע לחסידות, נסע לרבי שמעלקא מניקלשבורג והוא שלחו אל המגיד ממזריטש שקבלו בהתלהבות גדולה, לאחר פטירת המגיד ממזריטש קיבל עליו את הנהגת רבי אלימלך מליז'נסק, ונחשב שם מארבעת התלמידים החשובים, שירשו ממנו תכונותיו הרוחניות, רבי ישראל נחשב ליורש כח הלב. בשנת תקכ”ה התקבל למגיד מישרים בקוז'ניץ, ומשנת תקמ”ו אדמו”ר לאלפים, ויחד עם החוזה נחשב לדמות החסידית המרכזית בפולין. המגיד היה גאון גדול בתורה ובקי נפלא בקבלה, נדפסו ממנו תשובות בהלכה, חידושי ש”ס ושלחן ערוך והגהות על הזהר, תקוני הזהר, ספר התמונה ורזיאל המלאך, נפטר בקוז'ניץ בשנת תקע”ה. חותמות בעלים, האדמו”ר ר' יצחק מרדכי שפירא, וחתימת בעלים, שלום שפירא כפר חסידים. רבי יצחק מרדכי שפירא ( תרכ”ז – תר”צ) האדמו”ר מגוואדזיץ' (Gwoździec). נולד בסדיגורה לאדמו”ר רבי אבי עזרא זליג שפירא, אדמו”ר בסטרי ובנו של רבי חיים מאיר יחיאל שפירא ממוגלניצא, מחשובי אדמו”רי פולין בדורו. אמו הייתה הדסה פייגא, היתה בתו של רבי אברהם יעקב פרידמן מסאדיגורה. לאחר פטירת אביו החל לכהן באדמו”רות בגוואדז'יץ שבגליציה (כיום אוקראינה) לצד אחיו רבי חיים מאיר יחיאל שהחל לכהן בדרוהוביץ'. ראה, אודותיו: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות ב, תלב. בנו, רבי שלום יוסף שפירא, היה חתנו של בן דודו של אביו, רבי ירחמיאל משה מקוז'ניץ. ממייסדי כפר חסידים וקריית אתא. היה בין מייסדי אגודת ”עבודת ישראל” ובין מייסדי כפר חסידים. וכיהן כמזכיר הראשון של ועד כפר אתא ובהמשך עסק בהנהלת חשבונות במזכירות הכפר. למרות גדלותו בתורה וסמיכתו לרבנות  סרב לכהן כרב. סטפנסקי חסידות 385. ספר נדיר. [2], ה-מ, דף. 23.5 ס”מ. מצב טוב. מעט נקבי עש וכתמים.