עשרה מאמרות לרמ”ע מפאנו. שער בכתי”ק המקובל רבי זונדל סלאנט - ספר אמרות טהורות [חלק שני מספר עשרה מאמרות]. מאת גדול מקובלי איטליה רבינו מנחם עזריה מפאנו, עם הפירוש 'יואל משה' מאת הגאון רבי משה בן ר' שלמה אשכנזי הלוי דיינא רבא דפרנקפורט. [אמשטרדם, ה'ת”ט]. דפוס ראשון של הפירוש החשוב.  לפנינו חלקו השני של הספר הכולל את המאמרים : מאמר חיקור הדין, מאמר אם כל חי, מאמר המידות ומפתחות. במקור נדפסו שני החלקים יחדיו, ומכיוון שהחלק שלפנינו נדפס ללא שער נפרד, צייר לו הגאון רבי יוסף זונדל סלאנט שער בעצם כתיבת ידיו הקדושות, בכתיבה קליגרפית נאה מאוד, משולבת אותיות מרובעות וכתב רש”י. לאחר שעלה הגאון והמקובל האלוקי רבי זונדל סלאנט לארץ ישראל, סירב לכהן בתפקיד רבנות רשמי ולפרנסתו שימש כגבאי אוצר הספרים הגדול שבחורבת רבי יהודה החסיד. רבי זונדל נהג לרשום בעצמו את רישומי ההקדשות על גבי הספרים, וכחלק מתפקידו ראה לנכון לתקן את הספרים החסרים ולהשלימם בעצם כתיבת ידיו הקדושות. בשולי דף קלג מופיעה חתימה רבנית בלתי מפוענחת, מתקופת ההדפסה. כט-קמז, [3] דף. 20 ס”מ. חסר החתלה, חלק א ממאמר חיקור הדין, וכמה מדפי המפתחות.  מצב בינוני-טוב. חותמות. כתמי זמן. קרעים משוקמים. כריכת עור חדשה. ----------------------------------------- רבי מנחם עזריה (הרמ”ע) מפאנו, [הש”ח-ה'ש”ף], גדול הפוסקים והמקובלים באיטליה. בעל 'עשרה מאמרות'. בשם הגדולים להחיד”א (בערכו) נכתב עליו: ”הרמ”ע (מנחם עזריה מפאנו) [חי] בזמן מרן [הבית יוסף] . היה תלמיד בחכמת האמת ממהר”י סרוק . . וחיבר תשובות . . ועוד חיבר בקבלה הרבה ועלה לשמים שנת הש”ף... וראיתי לגדול אחד . . שהיה קרוב לזמן הרמ”ע שמפליג בחכמת הרמ”ע ובקיאותו בנגלה ונסתר שמשנתו היתה סדורה בפיו והלכותיו ברורות ומחוורות מאד” (מחזיק ברכה להחיד”א או”ח סימן רמו אות ב'). האדמו”ר הזקן מליובאוויטש מזכירו באיגרת הקדש בתניא בביאור לסימן ז”ך (קמז, א) נזכר גם ספרו: ”וכן כתב בספר עשרה מאמרות שאויר גן עדן מתפשט סביב כל אדם ונרשמים באויר זה כל מחשבותיו ודבוריו הטובים בתורה ועבודת ה'..”.  רבי משה ב''ר שלמה הלוי אשכנזי. חבר בי דינא רבא דעיר פראנקפורט, בעל 'יואל משה' על 'עשרה מאמרות' (נדפס אמשטרדם ת''ט), עליו קראו גדולי דורו 'ברוך שחלק ליריאיו מחכמתו' (הסכמת רבנו חיים יהודא בר יעקב). ספרו עוטר בהסכמות גדולי דור ביניהם רבנו דוד פארדו בעל 'חזון דוד' על התוספתא, ורבנו מנשה בן ישראל מאמשטרדם ועוד. מדברותיו נמצא בספרי חכמי דורו ”כך אמר לי האלוף מהר”מ לוי נר”ו בעל פירוש יואל משה שכך קיבל מרבותיו, (נחלת שבעה שטרות סי' מ''ה). ספרו והסכמותיו נזכרים בארוכה ב'קורא הדורות' (לרבנו דוד קונפרטי, פרק ג'.). פירושו 'יואל משה' היה חביב מאד בעיני גדולי ומאורי החסידות, ומוזכר בחיבוריהם, כמו שפת אמת, ישמח משה, עטרת תפארת ישראל, ועוד. רבי יוסף זונדל מסלנט [תקמ”ו-תרכ”ה], אבי והוגה תנועת המוסר ורבו המובהק של רבי ישראל סלאנט'ר. באחרית ימיו עלה לירושלים ושימש כמורה ההוראה של העדה האשכנזית. היה תלמידם של רבי עקיבא איגר, ושל רבי חיים מוולאז'ין ממנו קיבל את תורת הגר”א ואותו החשיב לרבו המובהק. חתנו רבי שמואל סלאנט רבה של ירושלים, כתב עליו דברים מבהילים: ”כרב גדלו במידות - כך גודלו בתורה, וכרוב בקיאותו בנגלה, כך הייתה בקיאותו בנסתר, היה גדול הדור בתורה כמו במידות, אלא בענוותנותו הגדולה והנפלאה עלה בידו להעלים את גדולתו מבני אדם”. רבי נתן נטע נאטקין כתב עליו: ”הוא היה יחידי בעולם ואין דומה לו בדורותיו, ומי שלא ידעהו כידיעתנו לא יכול להאמין את אשר נספר עליו, כי לא יאומן כי יסופר על אדם בשר ודם שהתגבר על כל גשמיותו ועל כל מדותיו עד שהיה כמלאך ממש, ובה בשעה היה 'מסתובב' בין בני האדם כאדם פשוט ורגיל. ועד כמה שנספר עליו לא נוכל לתאר ציור שלם מרוממותו של האיש הנעלה והמורם הזה.. ”.