תלמוד ירושלמי - זיטאמיר. ש"ס שלם. עותק מיוחס. הגהות

תלמוד ירושלמי - זיטאמיר. ש"ס שלם. עותק מיוחס. הגהות

סט שלם של התלמוד ירושלמי, עם המפרשים. בדפוס האחים הק' רבי ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא. זיטומיר, תר"ך-תרכ"ז, 1867-1860. ארבעה חלקים בשלושה כרכים. הש"ס האישי של הגאון רבי ישראל מאיר פריימאנן אב"ד אוסטרובא וחתנו של ה'ערוך לנר'. חותמות, והגהות רבות ונכבדות בכתי"ק. 

מהדורה מיוחסת ומפוארת של הירושלמי, שנדפסה בבית הדפוס של האחים הק' רבי ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא נכדי הרה"ק רבי משה מסלאוויטא. ההדפסה המפוארת ארכה כ-8 שנים. אודות מהדורה זו, ראה: רבינוביץ – הברמן, מאמר אודות הדפסת התלמוד עמ' 208-207; ישכר תמר, עלי תמר, זרעים חלק א, תל אביב תשל"ט, הקדמה, עמ’ 8.

מפרט הכרכים:

[חלק א] זרעים. תרכ"ו, 1866: ברכות: [5], יד, יד-ס דף; פאה: ל דף; דמאי: לא דף; כלאים: כד, כג-לג דף; שביעית: לג דף; תרומות: מב דף; מעשרות: יח דף; מעשר שני: כד דף; חלה: יח דף; ערלה: יד דף; בכורים: ט דף.

[חלק ב] [מועד חלק א]. תר"ך, 1860: שבת: נב דף, ערובין: נה דף; פסחים: סא דף. בסוף הכרך נוסף דף כחול המודיע שזו היא ההדפסה הראשונה של ה'פני משה' ו'מראה פנים' [פירושי היסוד על הירושלמי] שהיו עד עתה בכת"י.

[חלק ג] מועד [חלק ב]. תרכ"ג, 1862: יומא: [1], לט דף; שקלים: ב-לא דף; סוכה: יז, יז-כג דף; ראש השנה: כ דף; ביצה: כא דף; תענית: ב-כג דף; מגילה: ה, ז-לב דף; חגיגה: כ דף; מועד קטן: יז דף. לד דף.

[חלק ד] נשים. תרכ"ז, 1867: יבמות: [2], עט; סוטה: מה דף; כתובות: סד דף; נדרים: לד דף; גיטין: נו דף; נזיר: נא דף; קידושין: מא דף.

[חלק ה] נזיקין [ומסכת נדה]. תרכ"ה, 1865: [2], לג, ב-כט, ב-כו, מב דף, לא, יז, יז-כו,   ו, טו; נדה: ט דף.

38-37 ס"מ. השערים הראשיים בדיו אדום ושחור. 

מצב כללי טוב מאוד. מעט כתמי זמן והדבקות. כריכות נייר שיש, פגומות מעט.

סט הש"ס-ירושלמי האישי של הגאון רבי ישראל מאיר פריימאנן, אב"ד הערים פילעהענא אוסטרובא וחתנו של ה'ערוך לנר'. בדפי השער של כל הכרכים מתנוססות חותמות המשייכות אליו את הספר. ולאורך גיליונות כל כרכי הש"ס, בעיקר על הסדרים: מועד, נשים ונזיקין, מופיעות עשרות רבות של הגהות למדניות בכתב יד קדשו, מהן הגהות ארוכות ביותר. 

הרב ישראל מאיר פריימן [פרייאמאנן; תקצ"ג-תרמ"ד], רבן של פילנה, ואוסטרובו. מהדיר ומפרש ספר "והזהיר" מספרות הגאונים. נולד בקראקא לאביו המגיד רבי יהודה ליב בינציצר-פריימן. נסמך לרבנות בגיל שמונה עשרה מפי רבי גדליה טיקטין מברסלאו, רב המדינה של שלזיה. נשא לאישה את בתו של הרב יעקב עטטלינגער, רבה של אלטונה ומחבר סדרת ספרי "ערוך לנר".

התקבל כרבה של פילנה (אז בגרמניה, כיום בפולין). לאחר עשר שנות רבנות, התמנה כרבה של אוסטרובא, משרה שבה החזיק שתים עשרה שנה. ההדיר את הספר "והזהיר" בשני חלקים (לייפציג תרל"ג, ורשה תר"ם) והוסיף לו פירוש בשם "ענפי יהודה". שו"ת והתכתבויות הלכתיות שלו עם חותנו פורסמו בשו"ת 'בנין ציון'. ארכיון מכתביו שמור בספריה הלאומית.