ש"ס מינכן, שהודפס ע"י הניצולים לאחר השואה, מינכן-היידלבורג, תש"ט [1949]

ש"ס מינכן, שהודפס ע"י הניצולים לאחר השואה, מינכן-היידלבורג, תש"ט [1949]

שארית הפליטה: תלמוד בבלי - 'ש"ס מינכן', שהודפס ע"י הניצולים מיד לאחר השואה על אדמת גרמניה. מינכן-היידלבורג, תש"ט [1949]. כריכות מקוריות. סט שלם, 19 כרכים. מבוסס על פי מהדורת ש"ס וילנא. יצא לאור ע"י ועד אגודת הרבנים באזור האמריקאי באשכנז עבור שארית הפליטה.

בחורבן יהדות אירופה נחרבו אף הספריות ואוצרות הספרים על פני כל היבשת, כמופיע בהקדמת 'ש"ס מינכן' מאת הרב סניעג והרב רוז, בה הם מתארים ברגש רב את מעשי הנאצים ימ"ש שעמלו לשרוף את כל ספרי הקודש: "עוד חקוק בזיכרוננו אותו יום המר, הופעת הפקודה בגטו, משלטון הרשע הנאצי ימ"ש, לאסוף את כל הספרים אל מקום אחד, בכדי להוציאם ולכלותם, וסכנת מוות הייתה צפויה לזה אשר ישאיר ספר אחד".

הניצולים נטלו את היוזמה לידיהם ויצרו את אחד המפעלים המעניינים והסמליים ביותר של שארית הפליטה בגרמניה, הדפסת ספרי קודש שונים בבתי דפוס מאולתרים.

גולת הכותרת של מפעל ההדפסה במחנות העקורים, הייתה הדפסת התלמוד, מי שהתגייס לכך היה 'ועד ההצלה' שע"י אגודת הרבנים בארה"ב, בראשות הרב רוז והרב שמואל אבא סניעג, שיזם הדפסה מחודשת של התלמוד בבלי במימון כספי של הג'וינט ובסיוע השלטון הצבאי האמריקאי, הרבנים ראו בכך מבצע בעל חשיבות יהודית ממדרגה ראשונה, להשיב לימוד הגמרא למקומו המרכזי בחיי היהדות, תחילה נדפס כרך אחד בודד הכולל מסכתות נדרים וקידושין, ורק בשנת תש"ט נדפס התלמוד כולו מחדש, בתשעה-עשר כרכים גדולים. לפנינו מהדורה מיוחדת זו בשלימותה. סה"כ נדפסו רק 600 סטים, ומתוכם כ-100 הגיעו לארץ ישראל.

מהדורה זו שנקראה בשם 'ש"ס מינכן' או 'ש"ס הניצולים', מאופיינת בשערים צבעוניים שעוצבו במיוחד לציון מאורע הדפסת הש"ס על אדמת גרמניה החרוכה, עם איורים של עיירות יהודיות בארץ ישראל ושל מחנה עבודה מוקף גדרות תיל, והכיתובים: "מחנה עבודה באשכנז בימי הנאצים", ו"כמעט כלוני בארץ ואני לא עזבתי פיקודיך", בשילוב אלמנטים של גאולה. ציורי השער המיוחדים נעשו ע"י צייר בשם: ג. ראזענקראנץ, כפי שחתם בשולי השער. מהדורה זו מבוקשת מאד ע"י אספנים.

39 ס"מ.

כל הכריכות מקוריות ובמצב טוב. ב 5 כרכים חיזוקים בשדרה.

הרוב המכריע של דפי הספר במצב טוב מאוד ולא נכרים בהם סמני שימוש למעט:   

מסכת ברכות בלאי קל בדפים הראשונים. דף אחד מנותק.  מסכת ביצה דף השער השני והדף שאחריו מנותקים ויש בהם קרעים קלים בשוליים הלבנים.  מסכת פסחים קרעים בשלושה דפים ראשונים ללא חסרון טקסט.  מסכת תענית קרע גדול ללא חסרון טקסט בדף י מדפי הריפ.  מסכת שבת קרע משוקם בדף ב. קרעים קלים בדפים ראשונים.  מסכת יומא קרעים משוקמים בשני השערים.  דפים השער מקומטים במספר מסכתות.