צמד קמיעות על קלף מאת המקובל רבי מכלוף אלעסרי

צמד קמיעות על קלף מאת המקובל רבי מכלוף אלעסרי

צמד קמיעות על קלף (10 ו-11 שורות בהתאמה) שנכתבו בקדושה על ידי המקובל רבי מכלוף אלעסרי ממקורבי סינדא הבבא סלאי זכותו יגן עלינו. 

כתיבת קמיעות לצרכי שידוד מערכות הטבע, ידועה במסורת היהודית משחר ההיסטוריה. כמובן שבכדי שהקמיע יפעל את פעולתו הוא חייב להיכתב לפי כל הכללים הקבליים ולכן רק קמיע שנכתב בידי מקובל אמיתי יכול אכן להשפיע ולפעול. התלמוד בבלי במסכת שבת (דף סא ע"ב) קובע כללים ברורים אלו קמיעות אכן מועילים: "אמר רב פפא פשיטא לי תלת קמיע לתלת גברי תלתא תלתא זימני איתמחי גברא ואתמחי קמיע", רב פפא קובע שאדם שכתב לפחות שלושה קמיעות, עבור לפחות שלושה בני אדם, לפחות שלוש פעמים והקמיעות אכן פעלו את פעולתם, אזי "פשיטא" כלומר פשוט וברור, שהקמיעות של אותו מקובל יש להם את הכוחות הרוחניים והם יפעלו את פעולתם. קמיעות משומשים פועלים לא פחות והם אפילו נחשבים למוסמכים יותר מקמיעות חדשים, בהתאם לדברי הגמרא הנ"ל במסכת שבת (דף סא ע"ב) בשם רב פפא, שקמיע משומש (אפילו אם נכתב לצורך אדם אחר) סגולתו גדולה יותר מקמיע חדש, מכיוון שאז אנו מקבלים את שתי המעלות גם יחד: "איתמחי גברא" ו"אתמחי קמיע" (שלא רק הכותב, אלא גם הקמיע בעצמו הוכח כאפקטיבי).

קמיעות שנכתבו על ידי מי שאינו מקובל מוסמך, ובוודאי כאלו שנכתבו על ידי אדם שאינו הגון, לא די שאינם מועילים, הם גם מהווים סכנה נוראה לנושא אותם, וכוחות הטומאה עלולים להזיקו ל"ע. לפנינו זוג קמיעות שכתב מקובל קדוש וטהור, בעל הסמכה מגדול מקובלי הדורות האדמו"ר סידנא בבא סאלי, ושנודע בדורו ככותב קמיעות בקדושה ובטהרה ועליו ניתן לקרוא את התואר "איתמחי גברא ואיתמחי קמיע"!

חשוב לציין כי קמיעותיו של חכם אלעסרי מתאפיינים בכוונה בכתיבה שכמעט ואינה קריאה, לעיתים בכתב מלאכים של ממש הכולל קווים סתמיים, ומשכך סגולתם היא בלתי מוגבלת למקרה מסוים הנקוב בדרך כלל בקמיע, אלא הם משמשים כהגנה היקפית מכל הסכנות, עין הרע ומזיקים ומאידך להצלחה לכל דבר הנצרך.

הרב מכלוף אלעסרי [תרע"ה-תשס"א], מגיל 16 גדל בביתו של בבא סאלי במרוקו. הוא הוסמך ומונה על ידי הבבא סאלי כרב הקהילה בעיירה ריש (מרוקו) ומילא את כל תפקידי ההנהגה הרוחנית בקהילה. בשעה 02:30 לפנות בוקר היה מתעורר לאמירת 'תיקון חצות'. בשנת תשכ"ג עלה עם משפחתו לארץ ישראל, השתקע בבית שאן. בארץ הוא היה בתחילה נסתר ושימש כשוחט במשחטת 'עוף טוב', אך במשך השנים שמו נלחש מפה לאוזן ככותב קמיעות וכמגלה נסתרות ורבים מהארץ ומחו"ל באו לבקש את ברכתו ועצתו. מועצת העיר בית שאן העניקה לו את התואר "יקיר העיר". בשבת פרשת "בהר-בחוקותי" שנת ה'תשס"א קרא לבנו (ר' יוסף) ואמר: "יוסף בני, אני יודע את מקומי... אני יודע איפה אני אזכה לשבת", השיב את נשמתו ליוצרה ובחצות הלילה יצאה הלוויתו.

[2] פיסות קלף. 9X10 ס"מ; 9.5X7 ס"מ.

מצב טוב. סימני קיפול. כתמים.