כתב יד הרש"ש הקדוש - ברכות יעקב לבניו ושמות קודש קבליים

כתב יד הרש"ש הקדוש - ברכות יעקב לבניו ושמות קודש קבליים

"שוודאי על ידי מטטרון נמשך מבריכה העליונה שפע לכל הנמצאין... 

על ידי השכל הפועל דאיהו קב"ה הברכה נמשכת" (מתוך כתב היד)

שני עמודים בענייני קבלה עמוקים - בנוסח שונה מהנדפס - הכל בכתב יד קודשו של המקובל האלוקי רבי שלום שבזי, גדול משוררי תימן ושעל פי המסורת המפורסמת היה זוכה מדי ערב שבת לקפיצת הדרך מתימן לארץ ישראל. כתב היד הינו מתוך המהדורה הראשונה שלא נדפסה מעולם של ספרו 'חמדת ימים'. תימן, שנת ה'ת' [1640] לערך.

כתב היד עוסק בפרשת ויחי, בה מופיעות ברכות התורה החשובות ביותר. נציין שלמרות שכתב היד מסודר וערוך בעיצוב טיפוגרפי מושלם ומוכן לדפוס, כולל הביאור 'ת"ט' [תוספת טעם] בצדי העמודים, בכל זאת מופיעים בו שינויים רבים מהנדפס בסופו של דבר בספר. כנראה שלפנינו דף מתוך ה'מהדורא קמא' לספרו חמדת ימים. אותה סיים הרש"ש לכתוב בשנת ה'ת"ו [1646] והיא לא נדפסה מעולם והייתה ידועה רק על פי המסורת! (הנוסח שנדפס בסופו של דבר הינו מתוך ה'מהדורא בתרא' של כתב היד אותה כתב הרש"ש בשנים מאוחרות יותר; ראה 'קובץ מאמרים' במלאת 350 שנה להולדת הרש"ש, בהוצאת הועד הכללי לקהילת התימנים, ירושלים תשל"ב, עמ' י').

כתבי ידם של גדולי ישראל מכל העדות והחוגים משמשים בכל תפוצות ישראל, כקמיעות בדוקים ומנוסים לשמירה ולהצלחה. כל כתבי ידם, גם כאשר כתב היד אינו עוסק במובהק בברכות או בעניינים קבליים. על אחת כמה וכמה כתב יד קבלי זה שלפנינו, בכתב יד קדשו של מקובל האלוקי רבי שלום שבזי, המהווה קמיע של ממש, מחמת תוכנו הייחודי העוסק בברכות התורה החשובות ביותר ומלא בפסוקי ברכה בנושאים החשובים ביותר, בשילוב שמות קודש קבליים של הספירות העליונות והמלאכים: 

רפואה:

• "הקב"ה מוריד על החולה טל של תחיה", "רופא חולי עמו ישראל", "המבקר את החולה ניצל מדינה של גיהנם",   " 'כי טל אורות טליך' - שדומה למים המוחם באור ומעורר אשו שללב והטבעית החיונית שבכבד" (עמ' א' בכתב היד).
• "אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל־דָּל בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ ה' " (עמ' ב', הניקוד במקור).

נישואין:

• "אשר נתן לי אלהי"ם בזה יש אומרין הראה לו כתבת אסנת ויש אומרין הראה לו מגילה שכתב יעקב עם דינה כיון שהעביר תיבתה בנהר וגידלה פוטיפר ויוסף לקחה" (עמ' א').

מזל:

• "ואמרו כשראה יעקב מזלו של יהושע נהרו עיניו שעתיד להילחם מלחמתן שלישראל והורג שלושים ואחד מלכים", "ת"ט מזלו של יהושע - רצה לומר ראה שמידתו מלכו"ת ובמה ידע פירוש שראה תחילת שמו יו"ד כי היא העשירית המקבל מפחד יצחק" (עמ' ב'). 

עשירות:

• "פתרונו שהפרנסה מן החסד - המכלכל עולמו בחסד", "על ידי צדיק יסוד העולם כל הנמצאין מתברכין, שודאי על ידי מטטרו"ן נמשך מבריכה עליונה שפע לכל הנמצאין", "על ידי השכל הפועל דאיהו קב"ה הברכה נמשכת כיון שמשפיע על המלכות חוזרת ומשפעת למה שלמטה הימנה". (עמ' ב')

מלכות:

• "אַף אָנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ עֶלְיוֹן לְמַלְכֵי־אָרֶץ" (עמ' ב', הניקוד במקור)

לפנינו אם כן קמיע עוצמתי לעשירות, לזיווג, לפתיחת המזל ועוד ועוד מתוקף הברכות ובכח השמות הכתובים בו בכתב יד קדשו של אחד משני הענקים שהצמיחה גולת תימן מיום גלותם מעל אדמת ארץ הקודש (ששניהם, אגב, נקראו באורח פלאי בראשי התיבות: "רש"ש").

המקובל האלוקי רבינו שלום שבזי - הרש"ש [שע"ט-תנ"ה], מכונה בפי יהודי תימן "אבא שָׁלֵם שבזי". גדול משוררי תימן, צדיק בעל מופת, חכם ומקובל, והאישיות הנערצת ביותר על יהדות תימן. רבי שלום שבזי היה בקי עצום בכל חלקי התורה, בנגלה ובנסתר ועסק בקבלה מעשית. בעיקר נתפרסם בשיריו ובפיוטיו הרבים, שהגיעו ליותר מאלף ומהם ידועים כיום למעלה מחמש מאות, אשר בהם טמונים סודות ורמזים עמוקים מחכמת הקבלה. שיריו ופיוטיו מלווים את יהודי תימן בשבתות ובחגים, בסעודות מצוה, ובכל תחנות וטקסי החיים. בקרב יהודי תימן נפוצים אודותיו סיפורי נפלאות ומופתים. האגדה מספרת כי בכל ערב שבת נעשה לו נס "קפיצת הדרך", והיה מגיע לארץ ישראל לשבות בה, פעם בירושלים, פעם בטבריה, פעם בעכו או בחברון, ובמוצאי השבת היה שב אל ארצו. רבי יעקב ספיר שביקר בתימן כותב כי ראה באחד מחיבוריו של רבי שלום שבזי כי כותב על כך במפורש: "הייתי בירושלים וראיתי מחזה כך וכך, ובצפת כך וכך...". באחד משיריו כותב: "לבי בתימן, רק נשמתי פרחה ארץ צבי, הומה כמו אילת". ידועים מעשי נסים שפעל לישועת הכלל, ועל כוחותיו המופלאים ברפואת חולים, בפקידת עקרות, ועוד. הרש"ש חיבר ספרים רבים בהלכה, אגדה וקבלה. בין היתר כתב ספר בשם "גורל החול" בקבלה מעשית. קברו בעיר תעז ידוע כמקום קדוש אליו נהגו יהודי תימן לעלות לרגל מדי שנה בשנה.

[2] עמ', 21X15.5 ס"מ בקירוב. נייר עבה ואיכותי.

מצב טוב. כתמים. נקבי עש בודדים וקרע חסר בשולי הדף (ללא חסרון טקסט), הושלמו במילוי נייר מקצועי. כריכה חדשה מפוארת, כיאה וכיאות לכתב קדוש זה.