ספר האגודה - קראקא, של"א - חתימת המקובל רבי אהרן לוריא, מחכמי פרנקפורט לצידו של השל"ה הקדוש. מהדורה ראשונה

ספר האגודה - קראקא, של"א - חתימת המקובל רבי אהרן לוריא, מחכמי פרנקפורט לצידו של השל"ה הקדוש. מהדורה ראשונה

ספר האגודה, פסקי הלכות העולים מכל סוגיה, על כל מסכתות הש"ס, מאת רבי אלכסנדרי זוסלין הכהן. קראקא, של"א [1571]. 

מהדורה ראשונה של ספר הלכה קדום של אחד מרבותינו הראשונים. הספר נערך לדפוס על ידי רבי יוסף כץ מקראקא מחבר שו"ת שארית יוסף שהיה גיסו של הרמ"א.

בשער הספר מופיעה חתימה ארוכה ונאה מאת הגאון המקובל רבי אהרן לוריא, מגדולי חכמי דורו ומראשי ישיבת פרנקפורט דמיין לצידו של השל"ה הקדוש:

"אתן שבח ותודה, לתורה ולתעודה, בהשתחויה וקידה, להבורא שמים וחלדה, המשפיע לי זאת הספר אגודה, יקר מפנינים ומכל כלי חמדה, כי על דיני התלמוד יסודה, אשרי לאיש שבידו תלמודה, ומתעסק בה בתמידה, כי היא נותנת לו בין המהלכים עמידה, ומכפרת על שגגתיו וזדה, נאו' אהרן בן לא"א הגאון מהר"ר יהושיע משה זצ"ל לוריא"

לאורך הספר מופיעות מספר חתימות והגהות נוספות:

"מאת ה' היתה זאת לי לשמי, יעקב כי קטן הוא מרעקינדארף, אב"ד ור"מ במדינות ווירצבורג"

"ספר הלזה בא על חלקי מעזבון מורישי זצ"ל, הק' משה בהר"ב הגאון הגדול מהור["ר] יעקב זצ"ל הכ"מ מהייצפעלד"

חותמות בעלות של הגאון רבי חיים ברלין אב"ד מוסקבה, בן הנצי"ב. חותמות העזבון. 

הגהות ותיקונים בכתב-יד בדפים: עב/2, קמו/2, קסז/1, קעב/1, קעז/1, רכו/1. ההגהה האחרונה מתייחסת לכינוי "הלכות ארץ ישראל" בשם המוטעה "מסכת ארץ ישראל",

הגאון המקובל רבי אהרן לוריא, מחכמי פרנקפורט [נפטר שע"ד]. נולד לאביו ר' יהושע משה אב"ד וורמייזא ב"ר חנניה שלמה ב"ר אהרן ב"ר יוחנן. אחיו של רבי יוחנן לוריא הוא רבי יחיאל לוריא מבריסק, אבי-סבו של המהרש"ל (ראה בספר אשל הגדולים עמ' רמז, ושם תיקון סדר הייחוס). 

    שימש כאחד מראשי ישיבת פרנקפורט הנודעת, בעת אשר עמד השל"ה הקדוש בראשה. כפי הנראה אף עסק בדיינות תחת השל"ה, כפי הנראה בס' תשובות מטה לוי (פפד"מ תרנ"א), סימן ב' אות ט'. 

ידועות הסכמותיו של שלושה ספרים חשובים: נשמת אדם לרבי אהרן שמואל מקרעמניץ (הנאו שע"א); שפע טל לרבי שבתי שעפטל הורוויץ (הנאו שע"ב); ים של שלמה לשאר בשרו המהרש"ל (פראג שע"ו). בשלושת הספרים הנ"ל מופיעות גם הסכמות השל"ה הקדוש.

    נפטר בראשית שנת שע"ד, חודשים ספורים טרם הפרעות של אנשי המורד וינצנץ פטמילך כנגד יהודי פרנקפורט, אשר במהלכם גורשו היהודים מהעיר. לאחר חזרתם בתמיכת הקיסר, נקבע מועד "פורים וינץ" הנודע. 

על מצבתו נכתב: "כשופר בגרון אזעק בשברון / מול ארוך לבני מרון / כגוע אהרן משבית חרון / חבצלת השרון מהר"ר אהרן / במהר"ר יהושע משה ז"ל / נפטר י"ז תשרי שע"ד". 

הגאון רבי חיים ברלין [תקצ"ב-תרע"ג], מגדולי דורו ומדמויות ההוד של ליטא וירושלים. בנו הבכור של הנצי"ב מוואלוז'ין. הגר"ח שימש כרבה הראשי של מוסקבה, וכראש הישיבה המפורסמת ביותר בעולם, ישיבת וולוז'ין המכונה 'אם הישיבות' וכן כאב"ד ור"מ וולוז'ין. בשנת תרס"ו עלה לירושלים, ולאחר פטירת רבי שמואל מסלנט הוכר בסמכותו וגדולתו התורנית כרבה של העדה האשכנזית בירושלים, למרות שסירב לקבלה באופן רשמי.

סטפנסקי, ספרי יסוד 245.

ד; רנ דף. 29 ס"מ בקירוב.

מצב כללי טוב. דף השער מנותק חלקית, הדבקה גדולה בגבו. קרעים בשולי השער ומספר דפים נוספים, ללא חסרון טקסט. נקבי עש. בלאי וכתמים. כריכה ישנה עם שדרת עור. פגמים קלים ושפשופים.