תורה וגדולה!! אגרת ברכות נדירה ביותר מאת ה'חקל יצחק' מספינקא לגאון רבי יששכר שלמה טייכטאהל

תורה וגדולה!! אגרת ברכות נדירה ביותר מאת ה'חקל יצחק' מספינקא לגאון רבי יששכר שלמה טייכטאהל

"והשי"ת יהי' בעזרתו להפיץ מעינותיו חוצה ולעסוק

בתוה"ק מתוך נחת והרחבה ונזכה להתראות בירושלים

עיר הקודש להקריב הקרבן פסח במועדו, הק' יצחק אייזיק"

איגרת נדירה מאוד, הן בארכה [כ-450 מילה!] והן בתוכנה החשוב, אולם בעיקר בתוספת הברכות הארוכה בשולי המכתב בעצם כתב יד קדשו של ה'חקל יצחק', שכידוע מכתביו הנדירים בלאו הכי נכתבו בידי הגבאים, ולעיתים רחוקות בלבד בתוספת מילה או שתיים בכתי"ק. מונקאטש, תרפ"ה [1925].

האיגרת נשלחה לגאון הגאונים רבי יששכר שלמה טייכטאהל אב"ד פישטיאן, והיא עוסקת בספרו 'משנה שכיר' (בארדיוב, תרפ"ד). ה'חקל יצחק' מניף את ידו בגאונותו המפורסמת ולאורך שני עמודים הוא משדד מערכות ומייסד על פיהם תירוץ גאוני על קושיית הרב טייכטאהל בסדר קדשים. החקל יצחק בגאונותו הנודעת מדמה מילתא למילתא, מהלכות קדשים להלכות תפילין ולגמרא בנדרים, עוקר הרים וטוחנם זו בזו בסברא, ומייסד על פיהם יסוד חדש בזבחים ועל ידי כך מתורצת ממילא קושייתו של בעל ה'משנה שכיר'.

כאמור, רוב מכתביו של ה'חקל יצחק' הנדירים ממילא, נכתבו על ידי הגבאים בלבד. לעתים רחוקות כאשר הנמען היה חשוב במיוחד, הוסיף החקל יצחק מילה או שתיים בשולי המכתב [ראה לדוגמה: קטלוג ווינרס מס' 140 חלק א', פריט מס': 123]. במכתב שלפנינו, כנראה מחמת חשיבותו של הנמען, הוסיף החקל יצחק בחלק הברכות שבשולי המכתב לא פחות משש עשרה מילים בעצם כתב יד קדשו, ולאחר מכן חתימת יד קדשו!

כך שמלבד חשיבותו התורנית-חסידית של המכתב, לפנינו איגרת ברכות סגולית קדושה ונדירה ל'תורה וגדולה במקום אחד' - הן "שיפוצו מעיינותיו חוצה" והן "לנחת והרחבה" והן לזכות לגאולה השלמה "בירושלים עיר הקודש להקריב קרבן פסח"! בעצם כתיבת יד קדשו, בחתימתו ובחותמו הטהור של בעל המופת הנורא האדמו"ר בעל ה'חקל יצחק' מספינקא - מגדולי האדמו"רים, שנודע בברכותיו שמילה אחת מהן לא שבה ריקם ומכל רחבי הונגריה ואף מחוצה לה נהרו אליו אלפים לקבל את ברכותיו.

הרה"ק רבי יצחק אייזיק ווייס בעל ה'חקל יצחק' [תרל"ה - תש"ד], האדמו"ר השני של חסידות ספינקא. נולד לאביו האמרי יוסף, מייסד חסידות ספינקא. אביו קרא לו על שם רבו המובהק ר' יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב.

   רבינו התפרסם מגיל צעיר בכשרונותיו ובהתמדתו בתורה בנגלה ובנסתר ובתפילותיו הנלהבות. מגיל צעיר החליף שאלות ותשובות עם גדולי הדור ובהם המהרש"ם, ר' יצחק אלחנן ספקטור מקובנא ור' אברהם פאלאג'י, מרא דאתרא של איזמיר.

    בתחילת נשיאותו נחשבה חסידות ספינקא לשנייה בגודלה בחבל מרמורש, אחרי חסידות ויז'ניץ ובימיו הפכה חסידות ספינקא לאחת משלוש החצרות הגדולות בהונגריה יחד עם מונקאטש וסאטמר-סיגט. היו לו אלפי חסידים במרמורש, בטרנסילבניה ובכל רחבי הארץ. בשנת תרפ"ה גר ה'חקל יצחק' בעיירה מונקאטש [לצד ה'מנחת אלעזר' והרבה קולמוסים נשתברו על אותה תקופה ואכמ"ל] ומשם נשלח המכתב שלפנינו.

    סופר החסידות הרב אהרן סורסקי בספרו 'שושלת ספינקא' (בני ברק תש"נ, עמ': תיז-תנט), מתאר מופתים פלאיים שחולל ה'חקל יצחק', שנודע בדורו במופתיו ובברכותיו שאינן חוזרות ריקם. לאורך שלושה פרקים העוסקים במיוחד במופתיו: 'פלאי פלאות', 'ותגזור אומר ויקם לך' ו'ככל היוצא מפיו' - מתוארים מופתים מסמרי שיער, בענייני עגונות, פרנסה מעל לטבע, שידוכים ועוד, בהם ידעו שרוח הקודש מפורשת מדברת מתוך פיו.

    באסרו חג פסח תש"ד כונסו יהודי סעליש [שם גר האדמו"ר באחרי ימיו] בגטו בו ישבו כעשרת אלפים נפש. החקל יצחק סירב להפצרות של חסידיו לנסות לברוח, למרות שנשלחו אליו אשרות כניסה לבריטניה ולארץ ישראל. הוא, משפחתו ובני קהילתו גורשו להשמדה באושוויץ בא' בסיוון, שם נספה האדמו"ר בי"ג לחודש, הי"ד.

[2] עמ', כ-22X14 ס"מ. כמו מרבית מכתבי החקל יצחק, רוב המכתב הינו בכתיבת ידי הגבאי, במכתב שלפנינו, הוסיף החקל יצחק באורח בלתי מצוי שש-עשרה מילים בכתי"ק וחתימת יד קדשו [סה"כ: שמונה-עשרה מילים בכתי"ק!] ובחותמו הקדוש בראש הדף.

מצב טוב-טוב מאוד. כתמי זמן. שיקום שוליים וקיפולים מקצועי-אמנותי, עם פגיעה בשולי החותמת.