מכתב היסטורי-פולמוסי מהגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד בעל 'קרן לדוד'. סערדעהלי, תרס"ה

מכתב היסטורי-פולמוסי מהגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד בעל 'קרן לדוד'. סערדעהלי, תרס"ה

מכתב חשוב ומעניין [כ-170 מילים!] בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגאון הצדיק רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר ובעל קרן לדוד. סד"ה [=סערדעהאלי], י"ב תשרי תרס"ה [1904]. לא נדפס. מכתבי ה'קרן לדוד' הינם נדירים מאוד ובפרט בכתי"ק.

המכתב ממוען "לאהובי ידידי האברך המופלג בתורה וביראת שמים וכו' מו"ה אברהם יוחנן נ"י", הלא הוא רבי יוחנן בלומנטל, מייסד בית היתומים הירושלמי 'ציון בלומנטל' - מוסד אייקוני ירושלמי הקיים עד עצם היום הזה, ושוכן בסמוך לכיכר השבת בירושלים. רבי יוחנן בלומנטל הקים בירושלים את הישיבה לנושרים הראשונה בעולם (לאחר מלחמת העולם, בעקבות ריבוי יתומי המלחמה, הפכה הישיבה לבית יתומים) וכפי המובן מהמכתב, נתגלעו מחלוקות כספיות ואחרות בין הרב בלומנטל לממוני כולל הונגריה בארץ ישראל אודות הישיבה הייחודית שהקים ושרבים מבני הונגריה חייבים לה את חייהם היהודיים.

הקרן לדוד, שלימים היה ראש הישיבה הגדולה ביותר בהונגריה, הבין מה שלא הבינו אחרים, שישיבה כזו היא מחויבת המציאות, והוא מגבה במכתבו את הרב בלומנטל בכל פה. הוא אמנם מסרב [בעדינות] לבקשתו של הרב בלומנטל להריץ לטובתו אגרות אל קהילות טשארנא, גאלאנטהא וחוסט, אולם הוא מייעץ לו בחכמתו כיצד להתמודד עם המפריעים בעדו: להשפיע אצל מופה"ד הגאון מפרשבורג נ"י [השבט סופר] שאותם ילדים נדחים יקבלו את חוקם ישירות מנשיאי ארץ ישראל [אשר בהונגריה] "בלתי אמצעות הממונים [אשר בארץ ישראל] לבל יוכלו להזיק לכם".

מן העניין לציין כי המכתב שלפנינו הינו מכתב מוקדם יחסית למכתביו הידועים של הקרן לדוד. קהלת סערדעהאלי הייתה המקום הראשון בה נשא בעל 'קרן לדוד' בתפקיד רשמי, וכבר אז בעודו כבן ל"ח שנה, הוא נחשב בין גדולי הדור בהונגריה עד שהרב בלומנטל מבקש ממנו להריץ אגרות אל קהילות הונגריה החשובות. הקרן לדוד - מגדולי רבני הונגריה - מסיים את מכתבו בברכות חשובות: "וה' יהיה בעזרו להרים קרן התורה והיראה... כי לא יעזוב את חסידיו ויהא ה' אלוקיו עמו כל הימים".

הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר [תרכ"ז-תרפ"ח], מגדולי מרביצי התורה בהונגריה בדורו, ישיבתו בסאטמר הייתה הגדולה ביותר בטראנסילווניה ומן הגדולות בהונגריה ויצאו ממנה עשרות רבנים ומורי הוראה. בעל קרן לדוד היה תלמידו המובהק של אחיו בעל 'ערוגת הבשם' ואף אמר שיעורים בישיבתו בחוסט, משנת תרנ"ז דיין בסערדעהלי, לאחר מכן שימש כאב"ד וראש ישיבה בצעהלים, אויברווישווא וסאטמר. מחיבוריו נדפסו: שו"ת קרן לדוד, קרן לדוד על התורה, קרן לדוד-דרשות, וחסדי דוד על הגדה של פסח (כהן, חכמי טראנסילווניה עמ' 45-46).

[1] דף נייר, 19X17 ס"מ. נכתב בדיו אדומה. הכל בכתב יד קדשו וחתימת הקרן לדוד.

מצב טוב-טוב מאוד. סימן קיפול. כתם זמן.