מכתב משפחתי-תורני ארוך מהגאון הנודע הרצ"ה קלישר ובניו. תר"י

מכתב משפחתי-תורני ארוך מהגאון הנודע הרצ"ה קלישר ובניו. תר"י

"נפשות ישראל כנפש אחת תחשובנה"

מכתב ארוך, נאה וחשוב, בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי צבי הירש קלישר, מגדולי הדורות הייחודיים והנודעים שקמו בעם ישראל ותלמידם המובהק של הגרעק"א ושל ה"נתיבות המשפט". נשלח אל גיסיו של בנו, בני הגביר הוורשאי הנודע רבי שלמה בלומבערג. טאהרן [טורן, פרוסיה] תר"י [1850].

תוכן המכתב: קביעת הזמן לנישואי בנו, בתחילת המכתב מסה מעניינת בדברים גבוהים ורמים על 'נפשות ישראל כנפש אחת תחשובנה'. לאחר מכתבו, מכתב ארוך מבנו החתן משה? קלישר ומאת בנו רבי יהודה ליב קלישר (ראה להלן).

הגאון הנודע רבי צבי הירש קלישר [תקנ"ה-תרל"ה], בעל ה'מאזנים למשפט' ושאר ספרים. מגדולי הדורות הייחודיים והנודעים שקמו בעם ישראל. תלמידם המובהק של הגאון רבי עקיבא איגר, של הגאון רבי יעקב אב"ד ליסא בעל "נתיבות המשפט", ושל דודו הגאון רבי יהודה ליב קאלישר ראב"ד ליסא. בגיל 29, התמנה לרב ודיין בעיר טורון שבפרוסיה, ושימש בתפקיד זה במשך עשרות שנים. שם גם הדפיס חלק מספריו. עמד בקשרי שו"ת עם גדולי דורו, ובעיקר עם רעו הגאון הצדיק רבי אליהו גוטמכר אב"ד גריידיץ.

    הרצ"ה קאלישר היה מנהיג בעל מעוף ובעל ראייה כוללת ומרחיקה ראות. הוא הקדים את זמנו במובנים רבים ויוזמותיו המפתיעות התממשו רק שנים רבות לאחר שהגה והחל בהגשמתן המעשית. הוא פנה במכתב למאיר אנשל רוטשילד בבקשה שיסייע ברכישת ארץ ישראל מאת הפחה המצרי תוך ניצול ההזדמנות "אשר מדינת ארץ ישראל איננו תחת שלטון מלך אדיר כהיותו בימי קדם". הוא ניסה לחדש את עבודת הקרבנות בהר הבית וניהל חלופת מכתבים עם רבו, רבי עקיבא איגר וכן עם רבנים נוספים בעניין חידוש עבודת הקרבנות. חלופת מכתבים זו פורסמה בהמשך בספרו "דרישת ציון"

מספריו: " דרישת ציון", "אמונה ישרה"(מחקרים ופירושים); "מאזניים למשפט" (דינים בחושן משפט); פירוש להגדה של פסח. על שמו קרויים קיבוץ טירת צבי, ורחובות רבים בערי ישראל. על חזית הבית בו היה גר בעיר טורון (Torun) הציבה העיריה לפני עשור פסל בדמותו.

    בנו בכורו רבי יהודה ליב קלישר בעל ספר קול יהודה (וארשא תרל"ז) היה גר כל ימיו סמוך לאביו בטורון, הוא היה גדול בתורה ועמד לימין אביו בכל פעולותיו הגדולות למען ישוב ארץ ישראל, אביו מביא משמו חידושי תורה בספריו (ראה: ברומברג, מגדולי התורה והחסידות חלק י"ז עמ' קל"ב)

[1] גיליון נייר גדול, מקופל כאגרת ומחולק ל-[4] עמ' כתובים. 26X20 ס"מ כל עמוד. העמוד הרביעי משמש כחזית המכתב עם פרטי השולח והנמען. נייר דק כחלחל.

מצב טוב. מעט קרעים כתוצאה מפתיחת האיגרת, ללא חסרון בטקסט.