פסגת החסידות! איגרת קודש היסטורית מהרה"ק רבי אביעזרי ממוגלניצא למחותנו הרה"ק רבי מרדכי שרגא פייבוש מהוסיאטין בנו של ...

פסגת החסידות! איגרת קודש היסטורית מהרה"ק רבי אביעזרי ממוגלניצא למחותנו הרה"ק רבי מרדכי שרגא פייבוש מהוסיאטין בנו של "מלך ישראל" מרוזי'ן, אודות נישואי הרה"ק רבי ישראל מהוסיאטין

מכתב קודש היסטורי-חסידי חשוב מאין כמותו, העוסק בשלושה מגדולי וקדושי החסידות ונוגע לשידוך בין שושלות החסידות הנשגבות ביותר. "יום ב' ח' אדר חיי"ם ש"ל ברכ"ה לפ"ק [תרכ"ה 1865] ס"ג [סאדיגורא]".

המכתב נשלח מאת הרה"ק רבי אבי עזרא זליג ממוגלניצא, בנו וממלא מקומו של ה'שרף ממוגלניצא', אל מחותנו הרה"ק רבי מרדכי שרגא פייבוש מהוסיאטין, בנו של 'מלך ישראל' הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין, לרגל השידוך בין הרבנית נחמה ניטל בתו של הרה"ק ממוגלניצא עם בנו של הרה"ק רבי מרדכי שרגא פייבוש מהוסיאטין, "צדיק יסוד עולם" הרה"ק רבי ישראל מהוסיאטין.

לגודל חשיבותה ההיסטורית-חסידית של האיגרת היא נדפסה בספרים רבים [אגרות הרה"ק מרוז'ין ובניו - אגרת קיט; קובץ 'שפתי צדיקים' - י"ג ובמקומות נוספים]. בספרים רבים נדפסה גם איגרת המשך אל החתן בעצמו. נציין כי מכתבים מאת הרה"ק רבי אבי עזרא זליג ממוגלניצא הינם נדירים עד מאוד ולמיטב ידיעתנו לא הוצגו מעולם במכירות פומביות.

כיאות לאיגרת קודש העוסקת בזיווגי הספירות העליונות [כידוע שהרה"ק מרוז'ין המשיל את ששת בניו ל'ששת הכנפיים' של השרפים], נכתבה האיגרת בלשונות ובביטויים נשגבים. הרה"ק ממוגלניצא פותח את מכתבו להרה"ק מהוסיאטין: "לכבוד הדרת קדושת דודי מחו' הודי ופארי, עטרת ראשי, צור לבבי, הרב הצדיק המפורסם, קודש הקדשים, אור צח ומצוחצח, אור בהיר בשחקים, אור נערב מתוק ומופלא, נ"י ע"ה פ"ה [נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק] כקש"ת מו"ה מרדכי פייבש שליט"א".

המכתב נשלח, כמופיע בשורת התאריך, בערב חג הפורים. וכידוע שבתקופת האירוסין נהגו בכל תפוצות ישראל לשלוח סבלונות לחתן ולכלה בערבי חגים ומועדים מיוחדים, והאגרת מתייחסת לסבלונות שנשלחו לפני פורים, תשורת משלוח מנות מהכלה אל החתן.

לאחר ברכות שלום ואיחולים, מזכיר הרה"ק ממוגלניצא את השידוך הקדוש שבין שני הצדיקים: "זו"ז [זולת זאת] הנני שולחים בזה תשורת משלוח מנות עבור בנו המל"ח [המיועד להיות חתני], מחמד עיני ולבי הנעים, כ' ישראל שיחי' סך שמונה עשר אדומים זהב, ד' יזכנו לראות ביום חתונתו ויום שמחת לב קדושת כל בית ישראל, כאות נפשו הקדושה והטהורה וכנפש ח"א [חתן אחיו] ומחו', ידידו המתעלס באהבתו, מתענג ושש בשלו' קדושתו, מצפה להתברך מנועם שפע טל ברכותיו, מיחל ראות פניהו הקדוש בקרב, ברב טוב ונחת. הק' אבי עזרי זעליג בהה"ק זצללה"ה ממאגלניצא".

מדי עסקנו בשמחת נישואי קדושי העולם, מן העניין להביא את הסיפור החסידי שאירע בחופתו של כותב המכתב, הרה"ק רבי אבי עזרא זליג שפירא זי"ע. מסופר שבעת נישואיו של הרה"ק רבי אבי עזרי עם בת הרה"ק מסאדיגורא, כאשר עמדו תחת החופה כל המחותנים, מצד הכלה סבה הצדיק הרה"ק רבי ישראל מרוזין ואביה הצדיק הרה"ק רבי אברהם יעקב מסאדיגורא, ומצד שני השרף ממוגלניצא עם בנו החתן הרה"ק אבי עזרי זליג, אמר הצדיק מרוזין: "לפני סדור הקדושין מנהגנו לספר תחת החופה את היחוס שלנו" ומנה את היחוס של הכלה עד ראש השלשלת המגיד הגדול ממזריטש. ענה השרף ואמר: "אני הכרתי את המגיד ממזריטש"! "איך יתכן הדבר"? תמה הצדיק מרוזין, הלא זקננו המגיד זצ"ל נפטר בשנת תקל"ג, כשאתם עדיין לא הייתם בעולם? סיפר השרף, "כך היה המעשה, פעם הסבתי בסדר פסח אצל סבי המגיד מקוז'ניץ זי"ע, באמצע הסדר ראיתי פתאום נכנס מי שהוא וניגש אל סבי ושניהם שוחחו ביניהם זמן רב. יראתי לדבר בפניו כי תארו היה כתאר איש אלקים. כשיצא מן החדר גחנתי אל סבי ואמרתי: "בוודאי היה זה אליהו הנביא"! "לא אליהו הנביא", השיב לי סבא, "אלא מורי ורבי המגיד הגדול ממזריטש". "אם כן ראיתי והכרתי את המגיד הגדול ממזריטש"! סיים השרף את ספורו. (מגדולי החסידות, ספר קוזניץ, ע' קיח). 

השולח הרה"ק רבי אבי עזרא זליג שפירא ממוגלניצא [תקצ"ו - תרמ"ה], מחשובי אדמו"רי הדורות. נולד לאביו הרה"ק רבי חיים מאיר יחיאל שפירא - "השרף ממוגלינצא" ולאמו הרבנית פייגא בת רבי אלעזר מליז'נסק בן ה'נועם אלימלך' - גדול אדמו"רי הדורות. נשא לאישה את בתו של הרה"ק רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורא. צדיקי הדורות הפליגו בשבחו, הרה"ק מרוז'ין אמר עליו "חכם העולם", הדברי חיים מצאנז כותב עליו "חכם עדיף מנביא", והרה"ק רבי מאיר'ל מפרעמישלאן הפליגו "הצדיק המופלג והמעוטר בחכמה". לאחר פטירת חותנו בי"א באלול ה'תרמ"ג, עבר לסטרי, שם החל לנהוג באדמו"רות. אך לא האריך ימים ושנתיים לאחר מכן נפטר ונטמן בסדיגורא. 

הנמען הרה"ק רבי מרדכי שרגא פייבוש פרידמן מהוסיאטין [תקצ"ד-תרנ"ד], האדמו"ר הראשון ומייסד חסידות הוסיאטין. בן זקוניו של הרה"ק מרוז'ין ואביו הרוז'ינר אמר עליו כי בגללו היה מוכרח לשבת במאסר, היות וכדי להביא נשמה כזו שלא הייתה בעולם הזה כאלפיים שנה היה עליו לקבל על עצמו גלות וייסורים קשים. היה איש פלא בכל תהלוכותיו ובסעודות שבת היה שרוי בדביקות נוראה שגרמה לאנשים סביבו להחוויר מרוב פחד.

נשוא המכתב האדמו"ר הרה"ק רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין [תרי"ח תש"ט], גדול אדמו"רי רוז'ין. על חסידיו נמנו גאוני גליציה המפורסמים בני ה'כוכב מיעקב', הג"ר מאיר אריק וה'מחזה אברהם'. לפני השואה הזהיר את חסידיו "מי שיש לו שכל שיברח מכאן אפילו עם נעלי הבית". היה בעל מופת עצום וברכותיו עשו פרי. פשטותו היתה לשם דבר ולפנות ערב טייל ברחובות ת"א ואנשים לא גרעו עיניהם מדמותו הנסיכית. היה אחרון נכדי הרה"ק מרוז'ין וזקן צדיקי הדור. נהג לשאול דברים טמירים ב'שאלת חלום' הרה"ק מבעלזא כינהו תדיר "צדיק יסוד עולם"

[1] דף נייר, 14 ס"מ.

מצב בינוני-טוב. המכתב עבר שיקום אמנותי. קרעים ובלאי בסימני קיפול עם פגיעה קלה במספר תיבות. כתמים.