היסטורי-פולמוסי: מכתב חריף מה"מנחת אלעזר" לראשי קהילת חוסט

היסטורי-פולמוסי: מכתב חריף מה"מנחת אלעזר" לראשי קהילת חוסט

מכתב היסטורי-פולמוסי חריף ביותר. נכתב ונחתם בדפוס, מאת הרה"ק רבי חיים אלעזר ממונקאטש בעל המנחת אלעזר. נשלח אל ראשי קהילת חוסט, אודות פולמוס הרבנות שם. נכתב במונקאטש, "מוצש"ק לס' "לא יחל דברו" [ב' אב] תרצ"ד [1834]. נדפס בעיר חוסט.

לפנינו מכתב פולמוסי נדיר בחריפותו, אפילו יחסית למנחת אלעזר שהיה ידוע בחריפותו ובקנאותו. המנחת אלעזר משתמש במכתב בביטויים כמו: "והנה עם הרבנים האלו אין כדאי לפלפל כי גלוי וידוע לכל מדות אמת ושלום שלהם ודרכיהם להבעיר מחלוקת בכל מקום" ולא נחה דעתו עד שהוא מכנה אותם "קורח ועדתו"!

הרקע למכתב: בשנת תרצ"ד לאחר עליית המהרי"ץ דושינסקי לארץ ישראל, מונה תחתיו הגאון רבי יהושע גרינוולד לכהן כרבה של חוסט, כממשיכם של אביו וסבו הערוגות הבושם שכיהנו בה ברבנות. אולם חלק מהקהילה חפץ למנות לתפקיד את בעל ה'ויגד יעקב' מפאפא, דודו של רבי יהושע. הדבר גרר פולמוס רב והתערבו בו רבנים מכמה מדינות. ואף נדפסו קונטרסים בענין: 'קושט דברי אמת', (מונקאטש, תרצ"ה). וקונטרס 'כתוב זאת זכרון בספר', (ברגעסאס, תרצ"ה). 

ממכתבו של המנחת אלעזר שלפנינו, אנו למדים שהצדדים באו לדין תורה לפני ה'מנחת אלעזר' והוא פסק לטובת רבי יהושע גרינוולד, וכדרכו בקודש הוא איננו נושא פנים לכל רבני סלובקיה שתמכו במינויו של ה'ויגד יעקב' מפאפא. המנחת אלעזר מכנה אותם כאמור בכינויים חריפים והוא טוען במכתבו שלרבני סלובקיה אין שום דעה על חוסט: "כי ב"ה אין לנו שום שייכות במדינתינו (פ' קארפרוס וחוסט בתוכם) לסלאוואקי ורבניהם והקאנצלייא שלהם".

[1] דף נייר, 20.5X34. חתימה בדפוס על גבי בלאנק רשמי של המנחת אלעזר. 

מצב טוב. קרעים זעירים בשוליים, ללא פגיעה בטקסט.

--------------------

האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש [תרל"ב-תרצ"ז], בן האדמו"ר בעל דרכי תשובה וצאצא של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". גדול אדמור"י הונגריה לפני השואה, מקובל, מגאוני התורה, ההלכה והחסידות בדורו. ראש הלוחמים נגד הציונים, ואביהם הרוחני של חסידי סאטמר. ה'מנחת אלעזר' ביקר בארץ בכדי לפגוש את ידידו ה'סבא קדישא' רש"א אלפנדרי ולהרצות לפניו את שאלותיו בקבלה. ובאותה ההזדמנות הקים בירושלים את שכונת בתי מונקאטש. מספריו: שו"ת מנחת אלעזר – חמשה חלקים, דרכי תשובה על הלכות נדה, דרכי חיים ושלום, שער יששכר, נמוקי אורח חיים ועוד רבים.

רבי יהושע גרינוולד [תרס"ט-תשכ"ט], ראב"ד אונגוור ורבה האחרון של חוסט. נולד בחוסט לרב אברהם יוסף גרינוולד, שמילא את מקום אביו, רבי משה גרינוולד בעל "ערוגת הבושם" כרבה של חוסט. בשנת תרפ"ט, בהיותו בן 20, נישא לבתו של הרב יחזקאל פנט - האדמו"ר מדעעש. לאחר מספר שנים התמנה כראב"ד אונגוואר. בשנת תרצ"ד, לאחר עלייתו של הרב יוסף צבי דושינסקי לארץ ישראל כדי לכהן כגאב"ד העדה החרדית, התמנה במקומו הרב גרינוואלד לכהן כרבה של חוסט, כממשיכם של אביו וסבו שכיהנו בה ברבנות. בשנת תש"ד נלקחו בני הקהילה ובהם הרב גרינוואלד לאושוויץ. הרב גרינוולאד נותר בחיים, אך אשתו ובתו בת השמונה נספו. את קורותיו במלחמה הדפיס בקונטרס עין דמעה שבספרו שו"ת חסד יהושע. בשנת תש"ז התיישב בבורו פארק שבברוקלין, ניו יורק, ושימש רב של "קהל יראים חוסט". בזיווג שני היה חתנו של האמרי חיים מויז'ניץ (הוא נשא לאשה את אלמנתו של רבי יהודה'לה מדז'יקוב). ספריו: שו"ת חסד יהושע ד"ח, חסד יהושע על מסכת סנהדרין, חסד יהושע על מסכת ע"ז, אבני מילואים - הערות על ספר אבני שהם.

רבי יעקב יחזקיה גרינוולד [ה"ויגד יעקב"; תרמ"ב-תש"א],  היה רבה של קהילת עץ חיים בפאפא שבהונגריה וראש הישיבה בה.נולד בצורנא  לרבי משה גרינוולד, בעל "ערוגות הבושם". למד אצל אביו והיה תלמידו המובהק. בשנת תר"ס נישא לבת דודו הרב ישראל מנחם ברוין, שהיה אב"ד ברזוביץ. בשנת תרס"ו  התמנה לרב בליקוב. בשנת תרע"ב התמנה כרבה של צעהלים, במקום דודו הרב אליעזר דוד גרינוולד בעל "קרן לדוד" שעבר לכהן כרבה של אויבר-וישובה. בשנת תרפ"ד עבר לכהן כרבה של הוניאד ועמד בראש ישיבה בעיר. בשנת תרפ"ט התמנה כרבה של קהילת פאפא, ואף בה עמד בראשות ישיבה גדולה שהייתה מהגדולות והחשובות בהונגריה. לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו, הרב יוסף גרינוולד, כרבה של קהילת עץ חיים בפאפא וכראש הישיבה. בנו רבי יוסף גרינוולד בעל ה'ויחי יוסף', מילא את מקומו.