מכתב נאה מאת הקדושה מרת אלה שמואלביץ הי"ד, מנהלת 'בית יעקב' בליטא

מכתב נאה מאת הקדושה מרת אלה שמואלביץ הי"ד, מנהלת 'בית יעקב' בליטא

וְשָׁם אִשָּׁה גְדוֹלָה

מכתב נאה מאת הקדושה מרת אלה שמואלביץ הי"ד, מנהלת בית הספר בית יעקב בקובנה, שקורותיה בגטו קובנה נרשמו באותיות של זהב בקורות ימי עמנו, לצידן של הנשים הדגולות, חנה ושבעת בניה וסוליקה הצדיקה ממרוקו. קובנה (ליטא). תרצ"ה [1935]. יידיש.

המכתב נשלח אל רבי הלל בישקא - מגדולי העסקנים בליטא ומייסד ישיבת 'ליקווד' בארה"ב. במכתבה מודה מנהלת בית יעקב מקרב ליבה לרבי הלל בישקא על תמיכתו בבית יעקב והיא מציינת שע"י תרומתו יהיה באפשרותה לפתוח סניפים נוספים 'בית יעקב' בערים נוספות. שנים ספורות לאחר מכן צעדה המחנכת הדגולה בראש תלמידותיה בערב שבת אל מותן בכדורי המרצחים הנאצים ב'פורט התשיעי' הידוע לשימצא בקובנא.

באנציקלופדיה שמע ישראל (חלק א, בני ברק תשנ"ז, עמ' 238) נכתב אודותיה: "ענייני אמונה ובטחון, המצווה הגדולה של קידוש השם, כל אלה היו מהנושאים המרכזיים בשיעורי התורה שהושמעו לתלמידות בית יעקב בגיטו קובנא ברחוב פירמאן מס' 8, המחנכת מרת אלה שמואלביץ נדרשה גם לפסוק לבנות אם ללכת לעבודת כפייה אצל הגרמנים או למצוא מיפלט בבונקר מוסתר, היא דרשה מחניכותיה להיות גיבורות וכל אחת הבינה מה רוצים ממנה". 

דורות של תלמידות בית יעקב התחנכו על סיפורה של מרת אלה שמואלביץ הי"ד, באותו יום שישי מר ונמהר, ערב שבת תשובה תש"ב, בגטו קובנא, עת הצעידו הנאצים את תושבי הגטו אל עבר ה'פורט התשיעי' הנודע לשימצה בקובנה, ממנו איש לא שב חי.

"בערב שבת שובה שנת תש"ב, כשהתכוננו היהודים לקבל את השבת בגטו קובנה, פרצו הגרמנים לגטו ובליווי מכות הוציאו מתוכו יהודים ללא שום אפשרות לקחת עמם דבר. אלה שמואלביץ היתה בין המגורשים, אולם היא הצליחה להוציא עמה את פמוטיה עם הנרות. ידיה שתתו דם וכאבה היה עצום מהמכות שקיבלה, אך את הפמוטים היא לא שמטה. כשהשמש עמדה לשקוע לקחו הנאצים את היהודים אל המבצר, הפורט התשיעי, כאשר עמדו ללכת אמרה אלה לאחיה היהודים ששבת היום וצריכים לקדש את השבת לפני שמקדשים את השם, היא הדליקה את הנרות ובירכה עליהם והיהודים שרו את הפיוט לכה דודי תוך כדי הליכה למות" (אני מאמין, ירושלים תשכ"ט עמ' 173).

הנמען רבי יצחק הלל בישקא [תר"מ-תש"כ], תלמיד ישיבת ראדין. מייסדה של תנועת "תפארת בחורים" שהייתה בת מאות סניפים בכל רחבי אירופה, ופעלה גדולות ונצורות בליטא, וואהלין ופולין. היה מעמודי התווך של "כולל קובנה" בליטא. בשנת תש"ב ייסד את "כולל קובנה" בנוי יורק. לאחר מכן עבר הכולל ללייקווד שבניו ג'רזי ונקרא שמו בשם "בית מדרש גבוה לתורה". לימים הצטרף לישיבה הגאון רבי אהרן קוטלר שהפך לראש הישיבה. [לפני פטירתו של הגר"א קוטלר, הוא שלח את הגאון רבי יצחק הוטנר לעלות עם מנין על קברו של רבי הלל, לבקשת מחילה בשמו, על שלקח ממנו כביכול את הישיבה]. 

[1] דף נייר. 22X29 ס"מ. נייר מכתב רשמי של תנועת בית יעקב בקובנה, עם בול ועליו תמונתו של הגאון רבי חיים מבריסק, והכיתוב "בתורה נחיה, יבנה בליטא".

מצב בינוני-טוב. סימני קיפול. קרעים בשוליים, ללא חיסרון.