יחיד במינו: הווידוי של משגיח ישיבת פוניבז' הגר"ח פרידלנדר

יחיד במינו: הווידוי של משגיח ישיבת פוניבז' הגר"ח פרידלנדר

קונטרס מצות וידוי, הכולל נוסחי וידוי שונים וכן ביאור על הוידוי של יום הכיפורים. ירושלים, תש"כ [1960]. בקונטרס זה הספוג בדמעות נהג להתפלל הגאון הצדיק רבי חיים פרידלנדר מדי שנה בתפילות יום הכיפורים. בגב השער מופיעה חותמתו האישית.

לאורך הווידויים המודפסים רשם הגאון הצדיק רבי חיים פרידלנדר - שריד אחרון לדור הנפילים של בעלי המוסר - עבירות נוספות שלדעתו הוא לקוי בהן ועליהם הוא חפץ להתוודות ואינן מופיעות בין מאות העברות שבקונטרס. הגר"ח פרידלנדר מדגיש בקווי סימון חלק מהעבירות, לאמור שעליו להרבות כאן בוידוי, ובצדקתו הרבה הוא גם מסמן את אותן עבירות עליהן אינו צריך כלל להתוודות.

לפנינו מסמך מרתק ויחיד במינו, בו אנו נחשפים לצורת אמירת הוידוי ודרך עשיית התשובה האישית של אחד מגדולי בעלי המוסר, שריד אחרון לתנועה מפוארת שהחלה מרבי ישראל מסלנט, מייסד התנועה, וגדולי הדור שנמנו בין חבריה, ביניהם: "הסבא מקלם", "הסבא מסלובודקה", "הסבא מנובהרדוק", הרב אליהו לופיאן, הרב אליהו דסלר והרב יחזקאל לווינשטיין (השניים האחרונים שמשו אף הם כמשגיחי ישיבת פוניבז'). העיון במאות הרישומים שבקונטרס מרגיש כמו להטות אוזן לווידויו החרישי של המשגיח!

נאמר בתהילים "אל תגעו במשיחי"! ובבואנו לדבר על אותם "עבירות" של קדושי וצדיקי הדור, שהן ללא ספק חשובות יותר מה"מצוות" שלנו ההדיוטות, שומה עלינו לנקוט בפלך השתיקה. אולם מרתק כל כך לראות על אלו עבירות סבר הגר"ח פרידלנדר שעליו לעשות תשובה ועוד יותר מעניין לראות אלו "עבירות" הוא "המציא" על עצמו שמחברי הווידויים לא ידעו בכלל שקיימות כאלו עבירות (כנראה שרק "בעל עבירה" כמוהו עובר עליהם...) אך מעניין הרבה יותר לראות באלו עבירות ידע אותו צדיק נשגב על עצמו שאינו לקוי כלל ואין לו צורך להתוודות עליהן ביום הכיפורים !!

הגאון הצדיק רבי חיים פרידלנדר [תרפ"ג-תשמ"ו], איש תנועת המוסר בדור האחרון, משגיח בישיבות פוניבז' והנגב.

    נמנה עם שבעת התלמידים הראשונים של ישיבת פוניבז', עם הקמתה בחורף תש"ד (1943). בעת לימודיו בישיבה התקרב למשגיח הרב אליהו אליעזר דסלר, והוא ראה עצמו כממשיך דרכו המוסרית.

    בשנות השבעים כיהן כמשגיח בישיבת עזתה בנתיבות, שבראשות הרב יששכר מאיר. תקופה קצרה לאחר פטירת המשגיח בישיבת פוניבז', הרב בן ציון במברגר, בשנת תשמ"א (1981), נקרא לכהן כמשגיח שם.

    עסק רבות בתורת הרמח"ל בין היתר יחד עם קבוצה שכללה את הרב יואל קלופט והרב יצחק שלמה זילברמן, וההדיר חלק מכתביו: דעת תבונות, קל"ח פתחי חכמה, אדיר במרום ועוד. נחשב כבקי בחכמת הקבלה, ובעיקר בקבלת הרמח"ל. בשנת תשכ"ט (1969) הוציאה הקבוצה לאור את הספר קול התור.

     לאחר פטירתו, בחודש תמוז תשמ"ו (1986), הוחל בהוצאה לאור של ספריו המבוססים על שיעורים, שיחות וכתבים שהותיר אחריו. על המלאכה הופקד חתנו, הרב גבריאל זלושינסקי ובנו הרב נחמיה. ספריו: "מסילות חיים בחינוך" מאמרים בנושאי חינוך, וסדרת "שפתי חיים" מאמרים ושיחות.

לה עמ', 16 ס"מ.

מצב טוב. סימני שימוש ודמעות קודשו של הגאון הצדיק.