שער פתחי לבנון. ספר קבלה נדיר במיוחד. הגהות קבליות

שער פתחי לבנון. ספר קבלה נדיר במיוחד. הגהות קבליות

 "ספר יקר מציאות מאד" (גרשום שלום)

ספר שער פתחי לבנון, חיבורים בקבלה. צירופי שמות וניקודים מיוחדים, כאשר מבואר בספר שושן סודות המיוחס לרמב"ן, ובספר הראב"ד בפירושו על ספר יצירה. [מאת המקובל רבי שניאור פיבוש בן מנחם מניש. נדפס ללא שער. ליוורנו? – מנטובה? - אמשטרדם? תקי"ג-תקט"ו 1753-1755?]. ספר נדיר במיוחד, עם שינויים בין העותקים הבודדים הידועים. בשולי הדפים מופיעות הגהות קבליות בכתב יד.

לפנינו ספר קבלה נדיר וייחודי, שנדפס בהמשכים, במשך שלוש שנים, בשלושה מקומות שונים. הספר נדפס ללא שער וללא ציון שנת ומקום דפוס. בתחילת ההקדמה הארוכה המחבר רמז את שמו בראשי תיבות: שניאור פייווש בן מנחם מאניש. בהמשך הוא מספר שהוא היה בדרכו לארץ ישראל ובדרך כמעט טבעה הספינה, ואז הוא החליט להדפיס את ספר הקבלה הזה. כפי הנראה הוא חיבר את הספר (או חלקו) באותם ארבעים יום ששהה בהסגר כשהגיע לאיטליה, ככל הנוסעים שהגיעו אז מהמזרח לאיטליה.

"ויצילני מחרב ביום הרג רב וימשני ממים ופדאני משבי ... ונטיתי לבי לחוק בעטי בדפוס מדברי חכמים ... הרמב"ם ורמב"ן. ושמתי ידי למו פי בעטיו של נחש לא עליך המלאכה לגמור. אך אחרי שסבלתי ... וזכיתי לבא לירושלים ... ונגזר עלי מב"ד של מעלה ומטה לכתת רגלי בשליחות נידון דבר מצוה ... והנה בעברי בים הגדול רוח סערה עמדה ... וקראתי מצרה לי ויענני ה’... ועלה על לבי אחרי היה כפתע ביני ובין המות מה תוי לזכרון לעזוב בארות מיים חיים הנוזלים מן לבנון, בשביל שבושי דעת, ואזרתי כגבור חלצי בזמן עכבתי בספינה, ואותן ארבעים יום שישבתי ולא הניחני לבא למקום לפי מנהגם, ואז ראיתי ... בספרים אשר היה באמתחתי, ועקרו בנוי ע"פ רשב"י ואחריו האר"י ג"כ בדברי ספר ברית מנוחה. ולקטתי מאמריהם... ובזה הוספתי להעלות בדפוס... דבר חדש אשר מעולם לא שלח שום אדם להרים את ידו להעלותו על ספר בדפוס. אך בהיותי על קברי אבות בחברו וראיתי שם בספר נקרא שושן סודות, אשר העמיד על תכונת שם מעלות לכל מעלה צרוף שם אחד בנקודה מיוחד לכל אחד מימות השנה..."

בספריה הלאומית יש עותק סרוק של גרשום שלום, והוא כתב עליו: "ספר יקר מציאות מאד". בעותק הנ"ל שבספרייה הלאומית חסרים דפים המופיעים בעותק שלפנינו, מאידך ישנם דפים שנמצאים שם ואינם בעותק שלפנינו. הביבליוגרפים סבורים שהספר נדפס לפי הסדר: באמשטרדם, לונדון ואיטליה. וקשה לדעת איזה דפים נדפסו בכל מקום. כתוצאה מכך, ישנם כמה ווריאנטים של העותקים, ואין לראות את העותקים כחסרים. בחלק מהדפים מופיע מספור עמודים כפול.

על הספר ומחברו עיין: א’ יערי, שלוחי ארץ ישראל, ירושלים תשי"א, עמ’ 527-530; ג’ שלום, תרביץ, כה, תשט"ז, עמ’ 435 הערה 13; יערי, תרביץ, כו, תשי"ז, עמ’ 109; יודע ספר, מס’ 2186.

לאורך כל הספר מופיעות הגהות רבות בכתיבה אשכנזית מתקופת ההדפסה, חלק מההגהות קבליות וחלקן לשוניות והן אופייניות להגהות מחברים על ספריהם. כמו כן מופיעות בספר מספר הגהות קבליות בכתיבה מזרחית, כולל אזהרה בסוף הספר אף היא בכתיבה מזרחית, המזהירה על קדושתו הרבה של ספר הקבלה הזה ושלא כל אחד יהין לעיין בו ללא הכנה ראויה.

פירוט הדפים בעותק שלפנינו:

א-ח, הקדמת המחבר; מדף ט, באותיות אחרות, כותרת פתחי לבנון – עד דף כד ע"ב, מנהג ישראל... ומסתיים : כ"ד במדבר בצדקה ודופק על פתחי נדיבי'; מדף כה, באותיות אחרות, כותרת שער פתחי לבנון – עד דף עד סוף הספר.

בעותק של גרשום שלום. אין את הדפים ט-יז (שנמצאים בעותק שלפנינו).

מצב בינוני. כתמי זמן. מספר תעלות עש רחבות. חיזוק בנייר דבק בשולי הדף הראשון ובגב הדף האחרון.