שו"ת חתם סופר, דפוס ראשון. עותק מנהיג הדור רבי יצחק אלחנן ספקטור

שו"ת חתם סופר, דפוס ראשון. עותק מנהיג הדור רבי יצחק אלחנן ספקטור

ספר מיוחס ביותר, עותק מיוחס ביותר

ספר שו"ת חתם סופר, חלק יורה דעה. מאת מרנא ורבנא רבינו משה סופר, אביהם ורבם של ישראל. הספר הראשון מסדרת שו"ת החתם סופר. פרעסבורג, [תר"א] 1841. מהדורה ראשונה. העותק האישי של גדול הדור "רשכבה"ג" הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור.

בדפי המגן הקדמי והאחורי מופיעים רישומי בעלות רבים מהתקופה, מכותבים שונים, המייחסים את הספר למנהיג הדור רבינו יצחק אלחנן ספקטור. הרישומים הם מתקופת רבנותו בעיר נובהרדוק (בין השנים תרי"א-תרי"ד). בין הרישומים: "שייך להגאון הגדול מפורסם וכו' מו"ה יצחק אלחנן מנאווהרדאק"; "הספר היקר הזה שייך להרב הגאון המאה"ג המפורסם לתפארת ישראל חריף ובקי צנא מלא סיפרא נר ישראל עמוד הימיני זית רענן יפה פרי תואר כקש"ת מוהר"ר יצחק אלחנן נ"י אבד"ק נאוורדהאק" ועוד רישומים רבים. 

הגאון רבי יצחק אלחנן ספֶּקטוֹר [תקע"ז-תרנ"ו], היה רבה הראשי של קובנה. היה מגדולי הפוסקים בדורו וכונה "רשכבה"ג" (ראשי תיבות: רבן של כל בני הגולה). בשנת 1864 התמנה לכהונת הרב של קובנה ושימש בתפקיד זה במשך 32 שנה, עד מותו. נפטר בקובנה בכ"א באדר ה'תרנ"ו - 1896 ונקבר בבית החיים בקובנה. בנו, רבי צבי הירש רבינוביץ (הקבור בסמוך אליו), היה מגדולי המתנגדים לתנועת המוסר, והתמנה לאב"ד קובנה אחריו.

    הוא היה ראש ההנהגה התורנית, הציבורית והמדינית של העולם היהודי בדורו. גדולתו הייתה בעיקר כמשיב וכפוסק הלכה. כתביו מאופיינים בבקיאותו המרשימה, סברתו הישרה, יכולת הניתוח שלו וכישרונו הסדרני. תשובותיו סדורות לכללים ופרטים, סימנים וענפים. במרוצת השנים הפך לגדול המשיבים והפוסקים בכל תפוצות ישראל. נודע במיוחד בעסק התרת העגונות, הידוע כמסובך וקשה, ואת העיסוק בו ראה כמצווה גדולה. דרכו הייתה להקל, והוא דגל בכלל "כוח דהיתרא עדיף". כתב בעיקר ספרי שו"ת: שו"ת באר יצחק (קניגסברג, 1858); שו"ת נחל יצחק; שו"ת עין יצחק; ועוד.

בנו הגאון רבי צבי הירש רבינוביץ [תר"ח-תר"ע],  אב"ד מיטאו וקובנה (על מקום אביו). מגדולי מתנגדי תנועת המוסר ומייסד ישיבת כנסת בית יצחק.  נולד בשנת תר"ח לרב יצחק אלחנן ספקטור בעת שכיהן כרבה של ניאסוויז'. בשנת תר"מ (1880), קיבל על עצמו את רבנות העיר מיטאו שבקורלנד. 

    עם פטירת אביו בחודש אדר תרנ"ו (1896), התמנה כרבה הראשי של קובנה. בשל התנגדותו לתנועת המוסר, ייסד בקובנה ישיבה נוספת על ישיבת כנסת ישראל שהייתה פעילה בפרבר סלובודקה, ושראשיה נמנו על אנשי תנועת המוסר. את הישיבה החדשה קרא על שם אביו המנוח, "ישיבת כנסת בית יצחק". רבי צבי הירש רבינוביץ כיהן כרבה של קובנה עד לפטירתו.

[4], קנג, [6] דף. 39 ס"מ. שוליים נאים. רישומי בעלות רבים בכתיבה רבנית מתקופת ההדפסה.

מצב טוב. כתמי זמן. מעט נקבי עש בשוליים. קרע בדף אחד ללא חסרון. חיזוקים לשדרת הכריכה.