עותק המחבר הקדוש: אהבת חסד, ל'חפץ חיים'. הגהה ארוכה בכתי"ק

עותק המחבר הקדוש: אהבת חסד, ל'חפץ חיים'. הגהה ארוכה בכתי"ק

שלושה ספרי רבן ומאורן של ישראל, רבי ישראל מאיר הכהן בעל החפץ חיים: ספר חפץ חיים, שעל שמו נקרא המחבר לדורות עולם; ספר שמירת הלשון; ספר אהבת חסד. כרוכים יחדיו בשערים נפרדים. כרך המחבר הקדוש, שהותיר עליו הגהה ארוכה, חשובה ובלתי ידועה [בת 23 מילים!] בכתב יד קדשו. את ההגהה ביקש החפץ חיים ככל הנראה להדפיס בשער המהדורה החדשה של הספר, אך מחשבתו לא יצאה אל הפועל.

כידוע, מרן החפץ הדפיס את ספריו במהדורות רבות. לפנינו העותק אותו שמר החפץ חיים לעצמו, וממנו תכנן להדפיס מהדורה חדשה של הספר. בשער ספר אהבת חסד, רשם החפץ חיים הגהה ארוכה וחשובה בכתב יד קדשו, אודות ספרו הסגולי שם עולם. את ההגהה רשם החפץ חיים עבור המדפיס, על מנת להוסיפה בשער המהדורה החדשה של הספר. נוסח ההגהה בעצם כתב יד קדשו של הכהן הגדול: "בהוצאה חדשה זו צירפתי בסופו ספרי הקטן [קטן הוא בכמות ורב הוא באיכות] שם עולם, מפני שער השני שבו ששייך כולו למדת החסד".

מנוסח ההגהה ניתן להבין שהחפץ חיים חפץ להדפיס את ספרו שם עולם ביחד עם ספרו אהבת חסד, בגלל הקשר והשייכות שביניהם, כפי שהוא מסביר בהגהה. כמו כן ביקש החפץ חיים שבמהדורה החדשה תופיע בשער אהבת חסד ההגהה שלפנינו, המספרת על השייכות והקשר שבין שני הספרים.

ראוי לציין שמחשבתו הקדושה של החפץ חיים לא יצאה אל הפועל. כנראה שנטרפה השעה באותן שנים הרות גורל והחפץ חיים לא הספיק להדפיס מהדורה חדשה של אהבת חסד, רק אחרי כעשרים שנה, בסוף ימיו של החפץ חיים, יצאה לאור מהדורה נוספת של אהבת חסד, אולם בנפרד, ללא ה'שם עולם' וללא הגהה שלפנינו אודות ספרו שם עולם, אותה ביקש החפץ חיים להדפיס בשער ספרו אהבת חסד.

מלבד ערכם הסגולי הרב של הספרים הקדושים שלפנינו, כעותקי המחבר הקדוש, שעבר עליהם והגיה אותם בידיו הקדושות והותיר עליהם ברכה - עשרים ושלוש תיבות בעצם כתב יד קדשו המסוגל לכל מיני ישועות. לא יסולא בפז גם ערכו הביבליוגרפי של הכרך שלפנינו, בו מופיעה הגהת המחבר על נוסח השער, הגהה שאינה ידועה ולא נדפסה מעולם.

רבי ישראל מאיר הכהן מראדין [תקצ"ח-תרצ"ג], הנקרא בסילודין בעל ה'חפץ חיים',   מחבר הספרים: 'משנה ברורה', 'שמירת הלשון' ועוד עשרות ספרים שהפכו לספרי היסוד שבארון הספרים היהודי ואשר כל בית ישראל נשען על פסקיו כאחד מן הראשונים. כבר בימי חייו קראו אחריו כל עם ישראל מקודש מקודש, והוא נודע כבעל רוח הקודש גלויה, אשר דבר מפיו לא שב ריקם. השתתף בכנסיה הגדולה בווינה-תרפ"ג ונבחר לנשיא העולמי של מועצת גדולי התורה.

ספרו שם עולם, נשוא ההגהה שלפנינו, אותו חיבר החפץ חיים בעיקר עבור חשוכי בנים, כמופיע בהקדמתו לספר: "והנה ראיתי בימי חלדי כמה פעמים אנשים שלא זכו לבנים והולכים שחוח לנפשם ועצבים כל ימי חייהם, באמרם: מה לי מחיי הלוא אנכי כעץ יבש ומהר אגווע ואכרת מן הארץ וימחה שמי מארץ החיים... אתן לו 'שם עולם' אשר לא יכרת ויהיה לו יד ושם בבית ה' ובחומותיו... הרבה יותר מאלו היו לו בנים ורק בזו העצה צריך להתדבק כל ימי חלדו".

נו דף, 23 ס"מ. [23] מילים בעצם כתב יד קדשו של החפץ חיים. נרשם בעיפרון. מספר סימוני הגהה נוספים בעיפרון.

מצב טוב מאד. כריכה חדשה.

מצורף אישור מומחה על אותנטיות כתב היד