עפר יעקב, מהדורה יחידה. עם תשובה הלכתית מבעל ה'בת עין'

עפר יעקב, מהדורה יחידה. עם תשובה הלכתית מבעל ה'בת עין'

עפר יעקב, ב' חלקים. חלק ראשון: וויכוח בין הנפש לנשמה. חלק שני: חידושים ופלפולים, מאת רבי יעקב אייכהארן. עם תשובה הלכתית מאת האדמו"ר רבי אברהם דב מאווריטש בעל ה'בת עין'. ברעסלוי, תקצ"ט [1839]. מהדורה יחידה. 

המחבר מחכמי קראקא, עלה לצפת בשנת תק"ץ, אולם חזר לקראקא ושימש בה כרב. בספר שלפנינו מופיעות הסכמות מרבני צפת: רבי ישראל משקלוב, ומרבי זרחיה ניסים אזולאי ורבי אברהם אנהוראי שנהרגו שניהם ברעש בצפת בשנת תקצ"ז, והסכמות נוספות.

בדף ל (בספירה השניה) כתב המחבר שהוא חשב להדפיס את הספר בצפת אצל רבי ישראל בק: "ובעת היותי בק"ק תוב"ב בארץ הקדושה...והיה רצוני להדפיס שם חיבור זה והרב הגאון מו"ה אברהם בער (-מאווריטש) היה נאמן אהוב להמדפיס ומסרתי חבורי לו שיהי' לי למסעד. לאחר מכן מביא המחבר: "תשובת הרב הגאון מו"ה אברהם בער אב"ד דק"ק נאוורוטש" - תשובה הלכתית ארוכה, המסתיימת במילים: "ע"כ דברי הרב הגאון מו"ה אברהם בער אב"ד דק"ק אווריטש לסתור כל דברי", אחר כך משיב המחבר לדברים.

רבי אברהם דב מאבריטש [תק"ך-תר"א, 1760-1840], הידוע בכינויו ה'בת עין'. מגדולי מאורי החסידות, תלמידם של רבי מנחם נחום מטשרנוביל, רבי זוסיא מאניפולי ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. כיהן כרב בערים ז'יטומיר ואבריטש ובסוף ימיו בצפת. ידוע ומפורסם כי בכ"ד בטבת ה'תקצ"ז אירעה רעידת אדמה בצפת ובסביבותיה והפילה חללים רבים. ה'בת עין' היה אז בבית מדרשו והתפלל תפילת מנחה. כשהתחילו הזעזועים ציווה הרב לכל המתפללים להתאסף סביבו ולהשתטח על הארץ. חלק גדול מבית המדרש התמוטט, אבל אותו חלק שבו הצטופפו כולם נשאר עומד על תילו וגם הגג נשאר תלוי באוויר והמתפללים ניצלו בדרך נס. בשלט הניצב עד היום הזה בבית המדרש נכתב: "מה נורא המקום הזה, בית מדרש של רבי אברהם דוב האדמו"ר מאווריטש זצ"ל, שחזה את הרעש הגדול על צפת תובב"א בתקצ"ז ובזכותו הגדולה ניצל חצי ביהמ"ד מחורבן והאדמו"ר ותלמידיו שרדו בחיים" עד היום ניתן לראות כי בית המדרש מורכב משני חלקים: הישן ששרד את הרעש והחדש שנחרב ונבנה מחדש. בשנת תר"א פרצה מגפה בצפת אשר הפילה חללים רבים. הרבי מאבריטש היה בין הלוקים במגפה ולפי האגדה הבטיח כי הוא יהיה הקרבן האחרון בה. ביום י"ב בכסלו נפטר ואכן פסקה המגפה. הוא נקבר בבית הקברות העתיק בצפת במערה שבה טמונים בעל ה'ערבי נחל' ורבי אריה לייב מוואלטשיסק. בשנים האחרונות הפך המקום לתל תלפיות, לא מעט בזכות הרה"צ רבי אלימלך בידרמן אשר עורך הילולה על קברו ביום היארצייט בהשתתפות אלפים רבים מהארץ ומהעולם.

[3], מג, לד דף, 22 ס"מ.

מצב טוב. כתמי זמן. מעט נקבי עש. בלאי בשער. קרע חסר בדף [3]. כריכה פשוטה.