דפוס ראשון, שפת אמת למהר"ם חאגיז. אמשטרדם, תס"ז

דפוס ראשון, שפת אמת למהר"ם חאגיז. אמשטרדם, תס"ז

ספר שפת אמת, על מעלתה וקדושתה של ארץ ישראל ועל זכות וחובת הישיבה בה. מאת הגאון הקדוש רבי משה חאגיז, מגדולי חכמי ירושלים. אמשטרדם, תס"ז [1707]. מהדורה ראשונה. ספר לא מצוי.

הספר כולל מאמרים ודרושים בשבח ישיבת ארץ ישראל, ועל מה נבדלה מארצות אחרות. בראש הספר הקדמת המחבר בעברית ובפורטוגזית.

הגאון רבי משה חגיז ["המני"ח"; ה'תל"ב- אחרי ה'תק"י], מגדולי חכמי ירושלים, ומראשי הלוחמים בשבתאות. תלמיד הגאון רבי משה גאלנטי רבה של ירושלים והראשון לציון הראשון. יצא כשד"ר לאיטליה ומשם לאמשטרדם, שם הדפיס את ספרו שלפנינו.

    בשנת ה'תנ"ד היה שד"ר במצרים. בשנת ה'תס"ד הדפיס בוונציה את ספרו של זקנו רבי משה גאלנטי, "קרבן חגיגה", ואת ספרו של אביו, שו"ת הלכות קטנות. כמו כן הוסיף הערות לספר אחר של זקנו, "זבח השלמים", וכתב הקדמות לספרים רבים. בשנת ה'תצ"ח חזר לארץ ישראל. לפי דברי החיד"א ישב בצפת עד מותו, והאריך ימים עד למעלה מתשעים שנים. לפי גרסה אחרת יצא מצפת לביירות להתרפא, נפטר שם והובא לקבורה בצידון, ויש המקדימים את תאריך פטירתו.

    יצא לעזרו של רבי צבי הירש אשכנזי, ה"חכם צבי", במלחמתו נגד השבתאות. כחלק ממאבקו בשבתאות ביקש לאסור את לימוד הקבלה, הן בארץ ישראל והן בחו"ל. סייע בידיו של רבי יעקב עמדין במלחמותיו עם הרמח"ל. מכתבו היה הראשון שהבעיר את המחלוקת. לאורך כל שנות המחלוקת כתב רבי משה אגרות חריפות בהן הוא תובע להשמיד את כתביו של הרמח"ל ולמנוע ממנו להפיץ את משנתו, שלדעתו של רבי משה לא באה מצד הקדושה אלא מהסיטרא אחרא. לימים, הוכרע בקרב רבני אירופה, ביניהם הגאון מווילנא, שמאבקו של הרב משה חגיז ברמח"ל היה מוטעה מן היסוד, והרמח"ל לא היה נגוע בשבתאות כלל.

    חיבוריו: אגרת הקנאות, מלחמה לה', עדות לישראל, שבר פושעים, לקט הקמח, אלה המצוות, שפת אמת שלפנינו, ועוד רבים.

כח דף, 14 ס"מ.

מצב טוב. כתמי זמן. נקבי עש. פגמים בפינות התחתונות של כ-[5] מהדפים, חלקם משוקמים, עם פגיעה מינורית בטקסט.