ספר עזרת נשים. העותק של רבי עקיבא איגר הראשון ונכדו

ספר עזרת נשים. העותק של רבי עקיבא איגר הראשון ונכדו

ספר עזרת נשים, חיבור גדול על סימן י"ז בשלחן ערוך אבן העזר – דיני עגונות. עם קונטרס שמות הגיטין. מאת רבי משה בן חביב מגדולי חכמי ירושלים. עם 3 תשובות מאת המביא לדפוס רבי יעקב כולי בעל ה"מעם לועז". קושטא, תצ"א. מהדורה ראשונה.

בשער הספר חתימות רבנים נודעים.

בעמוד השער למעלה: מאת ד' היתה זאת לעבדו הק' עקיבא איגר מבהלברשטאט. הלא הוא רבי עקיבא הראשון רבי עקיבא איגר מהלברשטאדט רבה של צילץ (Zülz) ופרשבורג. סבו של רבי עקיבא איגר רשכבה"ג שנקרא על שמו. מחבר ספר משנת רבי עקיבא.

חתימה נוספת הק' עקיבא איגר יושב בהמ"ד דה"ש?. הוא רבי עקיבא איגר בן רבי בנימין וולף בן רבי עקיבא איגר הראשון (החתום למעלה).

רבי עקיבא איגר הראשון מהלברשטאדט (תפ"א - תקי"ח) רבה של צילץ (Zülz) ופרשבורג. נולד בהלברשטאדט לפרנס הקהילה היהודית המקומית. מגיל שש למד אצל רבי צבי הירש חריף מחבר "כוס ישועות" ו"עטרת צבי" שהגיע אז לכהן כרב העיר. בצעירותו נסע לפרנקפורט ולמד בישיבתו של רבי יעקב כ"ץ פופרש מחבר "שב יעקב". הוא נישא לייטל בתו של הרב זאבל לייטרסדורף מווינה.

לאחר נישואיו הקים ישיבה בהלברשטאט. הישיבה משכה אליה צעירים רבים ושמו התפרסם. בשנת ה'תק"ח, והוא בן 27 בלבד התמנה לכהן כרבה של צילץ (Zülz) ומדינת שלזיה. בשנת ה'תקט"ו, עבר לפרשבורג לכהן כממלא מקומו של הרב משה חריף, רב ואב"ד פרשבורג, שבשל זקנותו נבצר ממנו למלא את כל תפקידיו. הוא שימש כראש בית הדין המקומי וכראש הישיבה בעיר. לאחר פטירת הרב חריף, התמנה כרבה של פרשבורג, אך חלה מיד ונפטר לאחר 11 ימים בלבד בט"ו באלול ה'תקי"ח, בגיל 37. לאחר פטירתו הודפסו חלק מכתביו בספר "משנת דרבי עקיבא".

רבי עקיבא איגר (החותם השני) היה בנו של רבי בנימין וולף איגר שהיה חתנו של רבי יצחק יוסף תאומים ועמד בראשות ישיבת ברסלאו וכיהן כרבן של צילץ, לייפציג, ולייפניק שבמוראביה. בנו רבי עקיבא איגר היה רבה של הלברשטאט משנת תקע"ד, ועד לפטירתו בשנת תקפ"ד.

בדף הפורזץ בדיקת קולמוס: הק' בנימין וואלף ויתכן שהוא אביו של רבי עקיבא איגר (החותם השני) וחתנו של רבי יצחק יוסף תאומים.

יערי, קושטא 331. ספר לא מצוי.

[1], ד, [1], סה; סד דף. 21 ס"מ.

מצב טוב מאד. כריכת עור עתיקה משופשפת.