תגלית: סמ"ג. ונציה ש"ז. מאות הגהות מהרש"ל בכת"י תלמידו בעל ה'קנה בינה', עם שינויים מהנדפס!

תגלית: סמ"ג. ונציה ש"ז. מאות הגהות מהרש"ל בכת"י תלמידו בעל ה'קנה בינה', עם שינויים מהנדפס!

ספר מצות גדול - 'סמ"ג' לרבי משה מקוצי, עם חידושי רבי אליהו מזרחי ורבי אייזיק שטיין. ונציה, נדפס בביתו של דניאל בומברג, ש"ז [1547]. מהדורה נאה וחשובה, דפוס ראשון של חידושי ר' אייזיק שטיין.

בין דפי הספר מאות [!] הגהות, בכתב ידו של הגאון המקובל רבי אלעזר פרלס-אלטשולר, רובן מכילות הערות וחידושי רבו - המהרש"ל, על הסמ"ג. בחלק מההגהות ישנם שינויים מהנוסח המוכר כיום! אין צריך להרחיב על החשיבות העצומה שיש למשקל הדיוק בדברי אחד מגדולי הפרשנים שבכל הדורות - המהרש"ל. כבר לפני מאות שנים התחבטו רבים בשאלה איזה ספרים עמדו לפני המהרש"ל בעת שכתב את ספריו ואיזה לא, כהשלכה ישירה לפסיקותיו השונות. משקל רב עוד יותר יש להגהות כאשר ידוע לנו שנכתבו על ידי תלמידו בר הסמכא, אשר היה הראשון להדפיס את הספר ים של שלמה, עם תוספת משלו [!].

את ההגהות בספר יש לחלק לשני חלקים:

החלק הראשון על מצות לא תעשה. בחלק זה נמצאת עיקר חשיבותו התורנית של הספר: בדפים הראשונים מרוכזות למעלה ממאה הגהות מדברי המהרש"ל, אשר נכתבו כסדר על הדף בצפיפות. חלקן נכתבו בשינויי נוסח מהמוכר, וייתכן שישנן אף הגהות שאינן מוכרות לנו כיום. מחמת כמותן הגדולה ושינויי הנוסח הרבים, ניתן לראות את ההגהות כמעט כעין 'מהדורה' שונה עם פנים חדשות.

החלק השני על מצות עשה. בין דפי חלק זה מופיעות כמה עשרות הגהות, חלקן מאת המהרש"ל ומפרשים שונים, וחלקן מאת רבי אלעזר עצמו. 

זהותו של המחבר מתבררת בוודאות מתוך הגהה בדף צט/2, בה הוא כותב על הפסוק שמע ישראל ובשכמל"ו: "ובספרי הקדוש קנה בינה תמצא סודות נפלאים על שני הפסוקים ועיין שם". ואכן בספר מופיע קטע נרחב העוסק בביאור שני פסוקים האלו. הספר 'קנה בינה' העוסק בענייני קבלה, נדפס על ידי מחברו - רבי אלעזר הנ"ל, בעיר פראג בשנת שע"א. 

בהגהה מעניינת בדף רלד/2 נכתב "ואני כתבתי בדבק טוב שלי שני פירושים וע"ש בשם מורי הגאון מהר"ר יואל אב"ד מקראקא נר"ו". רבי יואל הנ"ל הוא כמובן רבינו הב"ח, שעבר לכהן בעיר קראקא בשנת שע"ט. 

בדף י/1 נכתב "כן כתב מהרש"ל בחיבורו הגדול ים של שלמה במסכת ע"ז". חיבור יש"ש הוא חיבורו החשוב ביותר של המהרש"ל, עליו עבד עשרות שנים בעיון כביר. המהרש"ל העיד על עצמו כי לא הניח שום ספר שלא למד בו לפני שסיים לכתוב את החיבור. מתוך שש עשרה מסכתות עליהן העיד תלמיד המחבר שיש להן פירוש, שרדו רק שבע מסכתות. למס' עבודה זרה לא ידוע כיום על פירוש. לפנינו עדות מכלי ראשון של תלמיד המחבר, כי במקור נכתב פירוש גם על מסכת זו!

ספר סמ"ג הוא אחד מספרי היסוד החשובים בארון הספרי היהודי. מסופר כי מרנא החפץ חיים ייעץ לבנו שילך להקפות בשמחת תורה עם ספר הסמ"ג, "שכן כל התורה כלולה בו".

חיבורו של המהרש"ל על הסמ"ג נקרא 'עמודי שלמה', והוא נדפס לראשונה בבאזל בשנת ש"ס, על ידי רבי אליהו לואנץ - ה'בעל שם מוורמייזא'. 

***

רנ, [2], רנא-שיו דף. 31 ס"מ. חתימות עתיקות בשער, דהויות מאוד.

מצב הספר טוב. בשער שיקום אמנותי עם השלמת המסגרת בצילום. בשלושת הדפים הראשונים ועשרת הדפים האחרונים שיקום אמנותי בשוליים בלבד. כתמי זמן. כריכת עץ מחופה עור עתיקה עם סימני אבזמים ופינות מתכת. שדרה משוחזרת. נתון בקופסת עור חדשה.