תגלית מרעישה! חיבורו האבוד של המגיד הקדוש מנעמירוב, עם ברכה בכתי”ק רבי מרדכי'לה מאושמינא - ”...מאוד ראוי לאדפוסי אדרא ומי שיתמוך בזה עושה מצווה רבה וזכות המחבר הגאון המקובל הצדיק יעמוד לנו אשר יזכה לעלות לציון ברינה...” (מתוך ההסכמה המקורית בכתי”ק רבי מרדכי מאושמינא הנמצאת לפנינו). תגלית חסידית מרעישה, וסגולה חד פעמית לזכות בברכתו של גדול בעלי המופת!  ארבעה כרכי כתב-יד הספר 'הרי בשמים', חידושי הלכה ואגדה על מסכתות הש”ס, תהלים ונ”ך, העתקה מכתב-ידו של הגה”ק רבי שכנא צבי - המגיד הקדוש מנעמירוב, בן דורו של הבעש”ט ותלמיד-חבר של ה'מאור עיניים' (המוזכר בספר).  חלקו של החיבור נדפס בברדיטשוב בשנת תרנ”ז, אולם חלק עיקרי של החיבור לא נדפס מעולם. לפנינו הכנה להדפסה משנות התר”ס  של החיבור בשלמותו, כולל החלקים שלא נדפסו מעולם! הרוכש המאושר יקבל את הזכות הנשגבה להוציא לאור עולם את חידושי תורתו של המחבר הקדוש שהיו גנוזים וספונים עד כה בכתב יד. להלן פירוט תוכן ארבעת כרכי כתבי היד שלפנינו: * כרך ראשון: חידושים על תהלים ועל נ”ך שלא נדפסו מעולם. בכרך זה ישנן שתי העתקות של החיבור על תהלים, שנעשה על ידי שני מעתיקים שונים. בסוף הכרך ישנם 13 עלי הגהה מהכנה לדפוס, אך כאמור אלו לא נדפסו מעולם. 106 עמודים; [6], ס; טו דף. 23 ס”מ. * כרך שני: חידושי הלכה ואגדה על מסכת ברכות, ועל המסכתות מסדרי מועד ונשים. כל חידושי האגדה שבכרך זה, המתפרסים על פני עמודים רבים, לא נדפסו מעולם. בסוף הכרך חילופי שו”ת בין המחבר לרבי נתן אב”ד בערשיד בעניין אם שייך נישואין בקטן. השו”ת וחידושי ההלכה שבכרך זה נדפסו כולם בספר ”הרי בשמים”, חלק שני, שנדפס בשנת תש”ט.  לג דף; פ עמודים. 23 ס”מ. * כרך שלישי: חידושי הלכה ואגדה על שלשת הבבות ועל מסכתות סנהדרין, מכות, חולין, בכורות, ערכין ונדה, וענייני שו”ע יורה דעה. גם בכרך זה, חידושי האגדה שבו לא נדפסו מעולם. פה, [1], כה-ל; מט-ס דף. 23 ס”מ. * כרך רביעי: חידושי הלכה ואגדה על המסכתות: זבחים, מנחות, חולין. גם כאן, חידושי האגדה שבכרך זה לא נדפסו מעולם. מח, [1] דף. 23 ס”מ. אל ארבעת כרכי כתבי היד מצורפות שלש הסכמות מאת גדולי הדור המפורסמים שבליטא, שנכתבו בשלהי שנת תרס”ט: * הסכמה נאה וארוכה בכתב-יד קדשו, חתימתו וחותמותיו של המקובל הליטאי ובעל המופת, הגה”ק רבי מרדכי ווייצל אב”ד אושמינא. סלונים, כח מנחם אב תרס”ט [1909]. * הסכמה בחתימת יד קדשו וחותמתו של רבי אליהו ברוך קמאי, אב”ד וראש ישיבת מיר. מיר, ערב ראש חודש אלול תרס”ט [1909].  בהסכמתו הוא מברך: ”וזכות תורתו וצדקתו של הגאון המחבר זצ”ל יעמוד לכל אשר יקבלו את החבור היקר הזה”. * הסכמה בכתב-יד קדשו, חתימתו וחותמתו של רבי יואל שורין ”העילוי מפולטבה”, ראש ישיבת ”אור תורה” בזוויהעל. בראילוב, יא מנחם אב תרס”ט [1909]. לפנינו הזדמנות אחת ויחידה, לזכות פעם אחרונה בברכתו-הבטחתו של גדול בעלי המופת הליטאים הגה”ק המקובל רבי מרדכי מאושמינא, שהיה מפורסם בדורו שברכותיו מתגשמות כלשונן. המברך בהסכמתו את מי שיזכה להוציא לאור עולם את כתב היד הקדוש שלפנינו: ”... והחידושים הוא מופלא מאוד בפלפול ובסברא ישרה ונאמרים לאמיתה של תורה, ומאוד ראוי לאדפוסי אדרא, ומי שיתמוך בזה עושה מצוה רבה, וזכות המחבר הגאון המקובל הצדיק יעמוד לנו... ”! הגה”ק רבי שכנא צבי מנעמירוב , חי ופעל במחצית הראשונה של שנות הת”ק. בראשית שנות התק”כ התגורר בעיר פיקוב. לאחר מכן כיהן כמגיד מישרים בעיר שינאווא הסמוכה למעז'יבוז', ויותר מאוחר כיהן כמגיד בעיר נעמירוב. מעיון בכתביו נראה שהייתה לו הכרות קרובה וקשרי ידידות עם גדולי תלמידי הבעש”ט והמגיד ממעזריטש. בכתביו מובאים דברי תורה רבים ששמע מפי בעל ה”מאור עינים” מטשרנוביל, ה”אור המאיר” מזיטומיר והרה”ק רבי ליפא מחמלניק, שהמחבר משמש כמקור יחיד לכמה משמועותיהם. מסופר שה”מאור עינים” מאד העריך את דרשותיו של המחבר, ובאחת מנסיעותיו של ה”מאור עינים” לצורכי התרמה, כשהגיע לעיר נעמירוב כיבד את המחבר רבי שכנא צבי שידרוש בשבח המצוה, וכשסיים רבי שכנא לדרוש, אמר לו ה”מאור עינים”: ”דרשו עוד, דרשו עוד מגדלות המצוה”. המחבר השאיר אחריו בכתב-יד קדשו שלשה חיבורים מלאים בחידושים מקוריים בנגלה ובנסתר שנקראו בשם ”הרי בשמים”, ואלו הם: א. חיבור על פרשיות התורה בדרך פרד”ס. נדפס בברדיטשוב בשנת תרנ”ז. ב. חידושי הלכה ואגדה על רוב מסכתות הש”ס. מאלו נדפסו רק חידושי ההלכה בשנת תש”ט, ואילו חידושי האגדה לא נדפסו שם כלל (וזאת על אף הנדפס בשער הספר: ”חידושי הלכות ואגדות”). כל חידושי האגדה נעתקו בכרכי כתבי היד שלפנינו. ג. חיבור על ספר תהלים וליקוטים על נ”ך. חיבור זה לא נדפס כלל. בערך בשנת תרס”ט הסתיימה העתקתו, והחלו בהכנות להדפסתו, אך משום מה הוא לא נדפס בפועל. לפנינו נמצא העתק חיבור זה בשלימותו, עם חלק מעלי ההגהה שלו. בהקדמה לספר שנדפס בתרנ”ז, מספר המו”ל נכד המחבר, על כך שהביא את כתבי זקנו המחבר אל האדמו”ר רבי יצחק מסקווירא, ושהכתבים מצאו חן בעיניו מאד, ובמשך כשנה החזיקם במקום תפילתו, וכשהחזיר לו האדמו”ר את הכתבים, אמר לו ש”הם דבורים קדושים מאד, וראויים המה להאיר פני תבל”. הספר נדפס עם הסכמותיהם הנלהבות של עשרות מגדולי האדמו”רים, בראשם אדמו”רי רחמיסטריווקה ורוז'ין. בשנת תרס”ט רצה המו”ל להדפיס את שאר הכתבים שלפנינו, ואז קיבל את הסכמות גדולי ליטא שלפנינו. אך כאמור לעיל, משום מה, הדבר לא יצא אל הפועל. בכתביו מציין המחבר בדרך אגב את שמות רבותיו וידידיו, בהם מגדולי החסידות: ”ודקדק מורי ורבי מו”ה יעקב יצ”ו”, וכן ”ותירץ מורי ורבי” (כרך ב, טו/1); ”והנה התורני מו' אברהם מק' פאהרבישטש כתב אלי מה שהעלה מצודתו” (שם, כ/2); ”הראה לי התורני מוהר”ר בצלאל מק' קאסינטין ישן” (שם, כג/2); ”שמעתי בשם המפורסם מו' משה מפשעוורשק” (לב/2); ”ושמעתי מפי הרב מוהר”ר שמחה כ”ץ ראפפארט” (שם, עמ' א',