תפארת שלמה. פיעטרקוב, תר"ן. חותמות נכדי המחבר

תפארת שלמה. פיעטרקוב, תר"ן. חותמות נכדי המחבר

ספר תפארת שלמה, חסידות על סדר פרשיות התורה. מאת האדמו"ר רבי שלמה מראדמוסק, הנודע על שם ספרו שלפנינו כבעל ה'תפארת שלמה' הובא לדפוס ע"י נכדי המחבר. פיעטרקוב, תר"ן [1890]. מספרי החסידות הנודעים ביותר.

לפנינו המהדורה השניה של ספר החסידות מהחשובים ביותר שבכל הזמנים. עם הוספות רבות שנדפסו לראשונה במהדורה זו, הנקראים בשם ליקוטים חדשים מכתב יד. מאחורי השער, חותמות נכדי המחבר: "שלמה הכהן ראבינאוויטץ בהרה"ק שליט"א מראדאמסק" ו-"... הכהן ראבינאוויטץ בהררב אב"ד שליט"א מראדאמסק". 

האדמו"ר רבי שלמה הכהן רבינוביץ [תקס"א - תרכ"ו], בעל "תפארת שלמה", מחשובי האדמו"רים. היה האדמו"ר הראשון של חסידות ראדומסק. משפחתו מיוחסת לב"ח, למהרש"ל ועד לרש"י. בידי סבו היה ספר יוחסין ובו ייחוס עד לאהרון הכהן. סופר עליו, שבילדותו לילה אחד בעודו לומד בבית המדרש הוא נטל את השופר שהיה בבית הכנסת ותקע בו תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה. לפתע נתחלחל כאשר ראה נפטרים בתכריכים עומדים על יד החלונות ושואלים: "האומנם שופרו של משיח הוא זה?!" והוא נמלט מבית המדרש בבעתה. סיפור זה נתפרסם בכל הסביבה והכל דיברו על קדושתו הנוראה של העילוי אשר בתקיעתו הוציא נפטרים מקבריהם.

מסופר שאחרי פטירת החידושי הרי"מ בכ"ג באדר ה'תרכ"ו אמר שמקובל אצלו שכשיסתלק צדיק הדור יקראו לו להיות בעל תפילה בקבלת שבת בשמים, ואכן באותו שבוע עוד לפני שבת נפטר בעל התפארת שלמה!

אחרי פטירתו, מונה בנו, רבי צבי מאיר (ד' באב תרס"ב) לשמש כממלא מקום אביו ברבנות העיר ראדומסק (בנו הוא אחד החתומים בעותק שלפנינו). ואילו בנו השני רבי אברהם יששכר בער רבינוביץ, מונה כממלא מקום אביו וכממשיך שושלת אדמו"רות ראדומסק (בנו הרה"ק רבי שלמה הוא החותם השני בעותק שלפנינו). 

את עיקרי תורתו כתב האדמו"ר מראדומסק בספרו "תפארת שלמה" על התורה ועל המועדים. הגותו עוסקת בעיקר סביב מידת היסוד מתוך יסודות הקבלה. בספרו מרבה האדמו"ר לעסוק ביוסף הצדיק ולחזור על כך שהגימטריה של שמו עולה כמספר ציון. המעלה הבסיסית היא ההתגברות על התאווה שהיא המפתח להתגדלות בתורה ובשאר המידות. על ידיעותיו בנסתר התבטא פעם באומרו "ברוך ה', בקי אני בכתבי האר"י הקדוש ז"ל כבאשרי יושבי ביתך".

בשנת ה'תר"ג (1843) נפטר רבי ישכר בר מרדושיץ, ורבים מחסידיו של רבי דב בר מרדושיץ' נסעו לראדומסק וקבלו עליהם את מרותו של רבי שלמה. בתקופה זו התחיל התפארת שלמה לנסוע רבי שלמה לרבי משה מלעלוב וקיבל עליו את מרותו, הוא המשיך בכך עד עלייתו של רבי משה מלעלוב לארץ ישראל בשנת ה'תרי"א. לאחר עלייתו של רבי משה מלעלוב לארץ ישראל החלו חסידיו לנסוע לתפארת שלמה. באסרו חג של פסח ה'תר"ח (1848) נפטר רבי יצחק מוורקא, לאחר פטירתו הצטרפו גם רבים מחסידיו, אל הנוסעים לרבי שלמה לראדומסק. הוא התפרסם בחכמתו ובמופתיו, אותם לפעמים היה עושה על ידי אמרות שנונות. את עיקרי תורתו כתב האדמו"ר מראדומסק בספרו "תפארת שלמה" שלפנינו על התורה ועל המועדים.

4, 372 עמ', 25.5 ס"מ. חתימות ורישומי בעלים מתקופת ההדפסה.

מצב טוב-טוב מאוד. נייר שברירי.