דרכי האמונה. ספר סגולה. הספר היחיד בהסכמת ה'לעווער'!

דרכי האמונה. ספר סגולה. הספר היחיד בהסכמת ה'לעווער'!

"שספר כזה שמירה לבית" (אב"ד יאס)

ספר 'דרכי האמונה', דברי חסידות ואמונה לחזר והלהיב הלבבות. מאת רבי יוסף דוד הכהן, אב"ד יאס. יאס, תרי"ז, 1857. מהדורה ראשונה. ספר סגולה לשמירה. הספר היחיד בהסכמת האדמו"ר רבי בערניו מליאובה - ה'לעווער' בנו של הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין. 

בהסכמת הגאון רבי ישעיה שור אב"ד יאס הוא כותב: "ובעוד שהייתי מופלא סמוך לאיש שמעתי שמעו הטוב בהיות עוד מכון שבתו בק' טיסמניץ גודל קדושתו ופרישתו בטהרה ומסירת נפשו בתורה ותפילה ולימד דעת לאנשי שלומו ובריתו, והניח ברכה חידושים נפלאים נאמרים בהשכל דברים העומדים ברומו של עולם... כי בספרו ימצא מרגוע לנפשו ולהתענג ביום שבת קודש שבת בשבתו לעיין וללמוד.." ומוסיף: "לכל איש אשר חפץ לבו לכבד התורה ולומדיה, מצוה לקנות הספר הקדוש הזה... שספר כזה שמירה לבית".

בראש הספר נדפסה הסכמת האדמו"ר המפורסם והשנוי במחלוקת רבי דוב בער מליאובה - ה'לעווער', בנו של הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין, וזו ההסכמה היחידה שנתן לספר כל שהוא! גם אחיו האדמו"ר רבי מנחם נחום משטפנשט נמנה בין המסכימים לספר.

האדמו"ר רבי דב בער פרידמן [כונה: ר' בערניו; תקפ"ב-תרל"ו], היה בנו של הרה"ק רבי ישראל פרידמן מרוז'ין. כיהן כאדמו"ר בחוש, בסקולן (אנ') ובליאובה (אנ') שעל שמה נקרא. פרישתו מתפקיד זה בשנותיו האחרונות והאירועים שנלוו אליה עוררו סערה בקרב התנועה החסידית. דב בער היה בנו השלישי של האדמו"ר המפורסם ישראל פרידמן מרוז'ין. נישא לשיינדל, בתו של האדמו"ר מרדכי מצ'רנוביל. ב-1851, לאחר פטירת אביו, החל לכהן כאדמו"ר בעיר חוש, ברומניה. בהמשך עבר לסקולן (אנ') ולאחר מכן ללאובה (אנ'). בשנים 1866 - 1869 עבר משבר בעקבות מות אחיו רבי נחום, והועבר לצ'רנוביץ וקול קורא שכתב התפרסם בעיתונות התקופה. כעבור ששה שבועות עבר מרצונו החופשי לגור אצל אחיו בסדיגורה, בד בבד פרסם קול קורא על כי הוא נאמן ליהדות ולמורשת אבותיו וכי הוא חוזר בתשובה. משלב זה לא קיבל יותר חסידים וחי בבית אחיו עד פטירתו כעבור שש שנים. פרשת חייו של רבי דוב בער הביאה להתעניינות רבה, שחרגה אל מחוץ לגבולות החסידות. דב בער היה אדם משכיל ואמרותיו, שכונסו בספרי חסידות בית רוז'ין, מסמנות נטייה לעסוק במחקר. עם מות אחיו זה, ב-1869, החלו להסתמן אצל רבי דב בער סימני דיכאון קלים. בפרק זמן זה, ניהל שיחות תאולוגיות עם פקיד הדואר המקומי שהיה נוצרי. רבי דוב בער נהנה משיחות אלו, בעיקר על רקע העובדה שהחסידים, שהיו נוהרים אליו מכפרי הסביבה, כמעט לא נתנו את דעתם לעניינים שברוח. עם הזמן גונב חשש ללב אשתו שמא הולך בעלה להמיר את דתו, ומתוקף הזמנה דחופה ששיגרה לאחיה - אדמו"רי חסידות צ'רנוביל, הזדרזו ובאו לליאובה, נטלוהו עמם בעגלה, ונסעו עמו בניגוד לרצונו לסדיגורא, לבית אחיו רבי אברהם יעקב מסדיגורה. יצחק רפאל, בספרו "על חסידים וחסידות", המאריך בפרשה זו, מביא שמועות שהתהלכו בין הנוצרים, לפיהן עומד ישו להתגלות שוב בשנה זו, והיו מהם שסברו שהתגלות זו תהיה בהמרת דתו של רבי דב בער. משכילי צ'רנוביץ, הסמוכה לסדיגורא, ששמעו על הפרשה, נסעו לסדיגורא ונטלו עמם את רבי דוב בער, והושיבוהו בבית אחד מחשובי קהילת המשכילים בצ'רנוביץ. מבית זה יצא "קול קורא" השכלתי מפרי עטו של רבי דב בער, בו הוא קורא לזנוח את מנהגי היהדות הנושנים שהעלו עמם היהודים מבבל. מכתב זה עורר הדים רבים. חסידי צאנז ובראשם רבי חיים מצאנז תקפו בחריפות, במכתבים ובספרים רבים, את חסידי רוז'ין כולם, בראותם במקרה זה פרט שבא ללמד על הכלל והתפתחה מחלוקת עזה בין החצרות מחלוקת צאנז-סדיגורה. אחיו של רבי דב בער, רבי אברהם יעקב מסדיגורה, עמד והכריז בבית מדרשו שאל לראות במעשי אחיו דרך חדשה בעבודת האל, והוא גינה את המעשה. אחרי מאמצים רבים מצד משפחתו, הצליחו להפגיש את דב בער עם אחיינו, יצחק פרידמן, מייסד חסידות בוהוש, שחיבבו מאוד, ובהשפעתו החליט לחזור לסדיגורא. הוא התקבל בשמחה רבה על ידי החסידים, שגדוליהם נהרו לשולחן שערך בשבת הראשונה לשובו.

[4] קמח דף, 24 ס"מ. סטפנסקי, חסידות מס' 141.

מצב טוב. כתמי זמן. מעט נקבי עש. כתם שומני בפינות הדפים התחתונות, ללא מחיקה או טשטוש של הטקסט.