שני ספרי אלגברה יהודיים מוקדמים וחשובים. מוסדי חכמה/קנה חכמה. מהדורות ראשונות

שני ספרי אלגברה יהודיים מוקדמים וחשובים. מוסדי חכמה/קנה חכמה. מהדורות ראשונות

* ספר מוסדי חכמה, חכמת החשבון וההנדסה. מאת המדען היהודי השנוי במחלוקת חיים זעליג סלונימסקי. ווילנא והוראדנא [תקצ"ד] 1834. מהדורה ראשונה.

"כולל כל חכמת הלימודיות וחכמת הזכה [ריינע מאטהעמאטיק]... חכמת האלגעברא (-אלגברה) הפשוטה והנשגבה". לפנינו ספר ביכוריו של המדען היהודי שלמד בחיידר והמציא המצאות רבות שבדורו זלזלו בהן אך כעבור שנים הפכו למציאות. 

78 עמ'. 22 ס"מ.

חיים זליג (בן יעקב) סְלוֹנִימְסקי [1810-1904], מחבר הספר מוסדי חכמה. מדען, אסטרונום, ממציא, עורך מדעי, מייסדו ועורכו הראשון של עיתון "הצפירה" (השבועון ואחר כך היומון העברי הראשון בפולין), צנזור רשמי מטעם השלטון הצארי בעיר ז'יטומיר וראש בית המדרש הממשלתי לרבנים בז'יטומיר. סלונימסקי למד בתלמוד תורה ובישיבה, והוגדר על ידי נחום סוקולוב בביוגרפיה שלו "עילוי" ו"חריף". בגיל 24 כתב את ספרו הראשון שלפנינו. בשנת 1845 הציג את מכונת החישוב שלו בפי האקדמיה האימפריאלית למדעים של רוסיה בסנקט פטרבורג וזכה למענק כספי. באותה עת התעניין סלונימסקי גם בטלגרף והגה מספר שכלולים כגון שידור הודעות טלגרפיות במקביל בשני גידים ומתיחת כבל תקשורת תת-ימי (רעיון שזיכה אותו בלגלוג, עד שהפך למציאות ב-1857). על מפגשים אלה עם עולם המדע הממוסד העיד סלונימסקי, לפי סוקולוב: "מה יכולתי אני להודיעם ולא ידעו? אבל, ראשית, עשיתי רושם, כיהודי ביאליסטוקי, כלומר בתור קוריוז ושנית, יש אשר הרציתי לפני המומחים ההם איזו פלפלא חריפתא, איזו שאלה קטנה בחשבון – זה היה התלמודי הפקח והלוהט בניצוצי המצאות שבא כאושפיז מעולם אחר, ויפלא את הלבבות." סדרות המאמרים שפרסם הפכו אותו לשם נרדף למדע פופולרי בעברית. מאידך הואשם על ידי מי שראו עצמם מדענים מעמיקים ממנו כשרלטן, "איש נבוב וריק" שכותב בנושאים שאינו מבין בהם וכל מטרתו לקנות פרסום "אצל ההמון".

כרוך עם

* קנה חכמה, חמשה שערים בחכמת האלגברה. ווילנא והוראדנא, תקפ"ט 1829. מהספרים היהודים המוקדמים בחכמת האלגברה. מהדורה ראשונה.

"כולל חמשה שערים בחכמת אלגעברא". הספר נכתב בצורה של שאלה ותשובה בחכמת החשבון כאשר נושאי השאלות לקוחים מהמסורת היהודית: 'שאלה שני אנשים קבעו להם ללמוד תנ"ך, א' קבע ללמוד 7 קאפיטלך בכל יום, ב' קבע ללמוד 5 קפיטלך בכל יום... בכמה ימים ישיג א' את ב'?' וכדו'. שער שישי בעניני שיעורי תורה, ושער שביעי – ביאור לדברי הגר"א בהלכות סוכה.

47 עמ', 22 ס"מ. אוצר ספרי הגר"א 767. 

מצב כללי טוב. כתמי זמן. בשערי שני הספרים חתימות בעלות מתקופת ההדפסה "יצחק ראבינאווטש". בדפי הפורזץ חישובים ותרגילים חשבוניים. בדף הפורזץ האחורי רישום ארוך בכתב יד.