סגולה לעשירות ולזיווג! "פרשת הנשיאים" בכי"ק של בעל ה'היכל הברכה' מקומרנא

סגולה לעשירות ולזיווג! "פרשת הנשיאים" בכי"ק של בעל ה'היכל הברכה' מקומרנא

"ואתמול עשיתי מעשה שקראתי... נתנאל בן צוער ואני סיימתי נחשון בן עמינדב..." (מתוך 'פרשת הנשיאים' בכתב היד)

שני עמודים מתוך ספר הסגולה הנודע 'משניות קומרנא', המכילים כאלף וחמש מאות מילים (!) בעצם כתב יד קדשו של האדמו"ר רבי יצחק אייזיק סאפרין בעל ה'היכל הברכה' מקומרנא - מגדולי האדמו"רים שבכל הדורות.

מלבד ערכם ההיסטורי הרב של העמודים שלפנינו, כאוטוגרף המקורי של ספר הסגולה החסידי המפורסם, הרי שהם מהווים גם קמיע חסידי של ממש המסוגל לעשירות, לזיווג ולזרע של קיימא. הקטעים שלפנינו הינם מתוך פרק ה' שבמסכת 'מעשר שני', הפרק העוסק בפרשת המעשרות, הכוללת את ברכות התורה החשובות ביותר: "השקיפה ממעון קדשך וברך את עמך ישראל, בבנים ובבנות , בטל ומטר ובוולדות בהמה,   כאשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש" (פרק ה' משנה י"ג), הפרשה ממנה דורשים חז"ל את הברכה המפורסמת לעשירות: "עשר תעשר - עשר בשביל שתתעשר"! ובעקבות זאת מופיעה פעמים רבות בכתב היד שלפנינו, המילה הסגולית: "ברכה" - בעצם כתב יד קדשו של ה"היכל הברכה".

באמצע כתב היד שלפנינו, כותב ההיכל הברכה אודות פרשת הנשיאים, והרבי מצטט בכתב יד קדשו מילים מתוך הפרשה עצמה וגם את שמותיהם של כמה מהנשיאים. מאורי החסידות גילו לנו שקריאת "פרשת הנשיאים" (ובוודאי כתי"ק של אחד מצדיקי הדורות העוסק בפרשה זו) מהווה סגולה לעשירות, ובבתי הכנסת החסידיים מחירה של עליה זו של פרשת הנשיאים מרקיע שחקים. כמו שנכתב בספר אגרא דכלא לבעל בני יששכר (פרשת פקודי): "והנראה על פי מה שקבלנו... ימי הקרבת הנשיאים, המה כח כללי לי"ב חדשי השנה, כל יום רומז לחודש שלם, כן שמענו מכבוד אדמו"ר הרב הקדוש מוה"ר מנחם מענדיל (מרימנוב - שר הפרנסה) זצ"ל". גם רבי נחמן מברסלב בספר המידות (ערך חיתון) כתב: "מי שקשה לו למצוא זיווגו - ירגיל את עצמו לקרות בקרבנות הנשיאים". ואפילו הבאר היטב שאינו נמנה על עדת החסידים כותב בספרו (אורח חיים, סימן תכט): "ונראה לעניות דעתי מנהג טוב לקרות בכל יום ויום פרשת הנשיא של זה היום, כי כל נשיא ונשיא היה לו סודות גדולות אשר המשיכו שפע הרוחניות כל אחד לשבטו כל ימי עולם". 

המקובל האלוקי האדמו"ר רבי יצחק אייזיק סאפרין [בעל ה'היכל הברכה'; תקס"ו - תרל"ד], האדמו"ר המרכזי בשושלת קומרנא. אחיינו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר" - האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב, אשר גידלו כבן לאחר שנתייתם מאביו. בעל ה'היכל הברכה' קיבל תורה מגדולי אדמו"רי דורו: ה'חוזה מלובלין', ה'אוהב ישראל' מאפטא, רבי ישראל מרוז'ין ועוד, שהפליגו בשבחו עד למאוד. כבר מילדותו היה בעל רוח הקודש גלויה כמופיע בספרו 'מגילת סתרים': "מיום שהייתי בן שנתיים עד חמש השגתי מראות נפלאות, והשגתי רוח הקודש, ודברתי דברי נביאות כאשר ישאל איש בדבר האלקים. וצפיתי מסוף העולם ועד סופו ממש. ומורי דודי, איש האלקים, מוהר"ר ר' צבי מזידיטשוב זי"ע נתן לי שני ראניש בכל שבוע שאספר לו ואשיב לו כל אשר ישאל ממני ודברתי ואמרתי ברור ונקי על כל השאלות אשר ישאל ממני, והמעות חלקתי לצדקה." מפורסם שגדולי האדמו"רים בדורות שאחריו (ה'דברי חיים', ה'צמח צדק' ועוד) חיזרו במיוחד להחזיק ברשותם את 'משניות קומרנא' והיו מפליגים בדבר עוצמת קדושתם וסגולתם.

מפרט: [2] עמ', 24X19 ס"מ. כתיבה אוטוגרפית בארבעה טורים מקבילים. מתוך ספרו המפורסם של הרבי - 'משניות קומרנא', מסכת מעשר שני [פרק ה' משניות ט' עד י"ד]. כתב היד כולו מתחילתו ועד סופו נכתב בעצם כתב-יד קדשו של האדמו"ר המחבר. 

מצב טוב: מעט כתמי זמן.