מסמכים הסטוריים אודות איחוד קהילות האשכנזים והספרדים בירושלים. ראשית המאה ה 20

מסמכים הסטוריים אודות איחוד קהילות האשכנזים והספרדים בירושלים. ראשית המאה ה 20
שלושה מסמכים היסטוריים חתומים על ידי ראשי הקהילות ורבני ירושלים אודות איחוד הקהילות, כולל החכם באשי רבי חיים נחום. ירושלים תר"ס-תר"ע [1900-1910].
* הסכם איחוד הקהילות הספרדים והאשכנזים בירושלים והקמת ועד משותף, תר"ע [1910]. כתוב כולו וחתום (פעמיים) בידי החכם באשי 'רבי חיים נחום, ראש רבני תוגרמא'. רבי חיים נחום חתם בשם מנהיגי הקהילה והרבנים ביניהם: יואל משה סולומון, גדליה נחמן בראדר, דוד ילין, רבי דוד פיינשטין, משה נבון, רבי נחמן טויטו ועוד.[1] דף, 29X23 ס"מ. שתי חתימות, סימני קיפול, חורי תיוק, קרעים קלים, מצב טוב.
* הסכם איחוד הקהילות הספרדים והאשכנזים בירושלים והקמת ועד משותף,  תר"ע [1910]. מסמך זה מתבסס על המסמך הקודם של החכם באשי, ונחתם בחתימותיהם של רבנים חשובים בירושלים ביניהם: רבי משה נחום ווענשטין, רבי צבי פסח פראנק, רבי אריה ליב בהרה"מ רא"ד ד"צ ועוד.[2] דף, 40X25 ס"מ. כתוב עמוד אחד עם שש חתימות. סימני קיפול,  חורי תיוק, מצב טוב. 
* אגרת מבשרת שלום - אגרת שד"רות לצפון אפריקה, רבי שמואל סלנט וראשי הקהילות בירושלים, תר"ס?. אגרת שניתנה לשד"ר שיצא לערי אפריקה הדרומית, ובו מודיעים בשמו של רבי שמואל סלנט כי 'נשתוו כל הסכסוכים שנולדו' וישנה 'אחדות גמורה שוררת בין המפעלים השונים'.[1] דף, 27.5X22 ס"מ. דפוס אבן, כתוב שני צדדים, עם חותמות של רבי שמואל סלנט, כולל פרושים, בית ועד הכללי ותלמוד תורה הכללי. סימני קיפול, מצב טוב. 
לאור המצוקה הכלכלית והתנאים הקשים ששררו בירושלים, התקיים סכסוך רב שנים בין הקהילות האשכנזים והספרדים. מסמכים אלו מעידים כי עם מינויו של הרב חיים נחום לחכם באשי בשנת תרס"ט [1909]. הוא עמל על מנת להשכין שלום ולהקים ועד משותף (ניסיון נוסף נעשה כ 15 שנה קודם לכן).