שומר אמונים, הקדמון. ספר יסוד בקבלה. עותק הגאון רבי שמואל רוזובסקי.

ספר שומר אמונים, הקדמון. למקובל רבי יוסף אירגס. ספר יסוד בקבלה. הבנוי במתכונת של וויכוח שאלה ותשובה. מהדורת ברלין, תרפ"ז [1927; לפי התאריך שבסוף המבוא].

העותק האישי של גדול ראשי הישיבות בדור הקודם הגאון רבי שמואל רוזובסקי ראש ישיבת פוניבז'. בראש דף השער מתנוססת חתימת יד קדשו: "מספרי שמואל רוזובסקי". 

מהדורה זו היא דפוס צילום [איכותי] של מהדורת אמשטרדם, תצ"ז. בראש הספר נדפס לראשונה מבוא בן עשרות עמודים אודות רבי יוסף אירגס וחכמת הקבלה, מאת ש. א. הורודצקי.

XXXI, [ב], פ, [2] דף. 13 ס"מ.

מצב טוב מאוד. שדרת הכריכה חסרה.

-----------------------------------------------

המקובל רבי יוסף בן עמנואל אירגאס [ה'תמ"ה-ה'ת"ץ], רב ומקובל איטלקי, מגדולי הלוחמים בשבתאות. נולד בליוורנו בשנת תמ"ה (1685), לרבי עמנואל רב הקהילה. למד תורה בעיר בישיבתו של רבי שמואל די פאס והתפרסם בגאונותו בגיל צעיר. את חכמת הקבלה למד אצל רבי בנימין הכהן ויטאלי, תלמיד רבי משה זכות, במשך שבעה שבועות. לאחר מכן התיישב בעיר פיזה והקים בה ישיבה בשם "נוה שלום". כן יסד בעיר זו שתי קרנות צדקה: "מוהר הבתולות" ו"מלביש ערומים". בשובו לליוורנו מונה לרב הקהילה. התפרסם בגדלותו בתורה ורבנים רבים מאיטליה וצרפת היו מריצים אליו שאלותיהם והוא היה משיב להם בלשון ברורה ובקיצור נמרץ. החשוב שבתלמידיו היה רבי מלאכי הכהן, מחבר הספר האנציקלופדי יד מלאכי.

התפרסם בשל ספרו הקבלי החשוב שומר אמונים, בו הוא מברר את אמיתות הקבלה. הספר בנוי כדיאלוג בין שאלתיאל, חכם תלמודי, ליהוידע, מקובל. בספר זה מתווכח רבי יוסף עם רבי עמנואל חי ריקי שהיה ממצדדי ה"צמצום כפשוטו". ספרו של רבי יוסף אירגאס נחשב ספר יסוד בקבלה. כדי להבדיל בין ספר זה לבין ספר "שומר אמונים" שחיבר הרב אהרן ראטה, נהוג לכנות את הראשון בשם "שומר אמונים הקדמון". כמו כן חיבר שו״ת בהלכה בשם דברי יוסף.

הגאון רבי שמואל רוזובסקי [תרע"ג-תשל"ט], ראש ישיבת פוניבז' וגדול ראשי הישיבות בדור הקודם, שרבים מראשי הישיבות בדורנו הם מתלמידיו. לשיעוריו יצאו מוניטין בכל הישיבות אשר באו במיוחד לקבל תורה מפיו. מרן החזון איש התבטא עליו שהוא ה'ראש ישיבה של הדור'.

היה תלמיד מובהק להגאון רבי שמעון שקופ. כבר בבחרותו נודע שמעו לתהילה בכל עולם הישיבות. ובעודו בחור נתמנה לר"מ בישיבת פוניבז', דבר נדיר עד בלתי מצוי. בשנת תרצ"ו עלה לארץ ישראל ושמע שיעורים מפי הגרי"ז סולוביציק שהשפיע על דרכו בלימוד. אמרו עליו שהוא הבריח התיכון המבריח בין דרכי ההגיון של הגר"ש שקופ לתורת בריסק. בהגיעו לפרקו נשא לאישה את בתו של הגאון רבי צבי פסח פרנק רבה של ירושלים. חותנו העריצו והרבה להשתעשע עמו בדברי תורה בכתב ובעל פה והיה רגיל לכנותו 'א לעבעדיקער ספר תורה' (ספר תורה חי).

"גדול ראשי הישיבות", כך התבטא עליו מרן החזו"א. היה זה הוא שעיצב את דמותו של בן הישיבה של ימינו ושימש כגשר להנחיל את תורת ראשי ישיבות ליטא בדור שלפני השואה לדור שלאחריו. דברי תורתו כונסו בספריו "שיעורי רבי שמואל" ו"זכרון שמואל" ומהווים עד היום בסיס לשיעוריהם של גדולי ראשי הישיבות, שרבים מהם נמנים בין תלמידיו המובהקים.