מסמך שואה מצמרר בחתי"ק שלושה מגדולי הדור - קבלת עדות מהבעל על רציחת אשתו וילדיו באושוויץ

מסמך בית הדין המיוחד להתרת עגונות השואה, המאשר את דבר הירצחה באושוויץ של הקדושה מרת שלימא יונגער ושלושת ילדיה הקטנים. בחתימת יד קדשם של שלושת הדיינים: "הרב משפראן" הגאון רבי שמעון ישראל פאזען אב"ד שופרון; הגאון רבי צבי הירש הכהן כ"ץ אב"ד דרצ'קה; והגאון רבי יעקב סגל לעבאוויטש "הרב מקאפיש". פעסט, י"ב תשרי תש"ב [1942].

את העדות מוסר בפני בית הדין, האלמן בעצמו, האב השכול המעיד כי רעייתו ושלושת ילדיו נרצחו באושוויץ.

• שאלה: מהיכן היה מכירה? תשובה: אשתי היתה.
• שאלה: להיכן הוגלתה? תשובה: לאושוויץ.
• שאלה: האם הוליכה עמה בנים קטנים? תשובה: עם שלושה ילדים קטנים.
• שאלה: לאיזה צד העמידוה באויסשביטץ? תשובה: לצד שמאל.
• הערות קודם החתימה: אחותו של העד הנ"ל מ' צביה ראתה שהעמידו אשה הנ"ל וילדיה לצד שמאל באוישביץ.

אחת השאלות הכאובות והסבוכות ביותר שהתעוררו בעקבות השואה הייתה התרתן של עגונות ועגוני השואה להינשא על פי ההלכה. לשם כך הוקם בית הדין המיוחד, ונקבעו יסודות וכללים. הטופס ההיסטורי שלפנינו כולל עדות ראיה מכלי ראשון על הרציחות. והוא מכיל את השאלות המצמררות : מהיכן הוגלו? מתי? עם מי היה ביחד? האם הוא הוליך עמו בנים קטנים? לאיזה צד העמידו אותו באושוויץ? האם ראו אותו שם במרחץ? האם שב מן העבודה? זמן המיתה? האם ראה או שמע שנשרף?

דעת הרבנים הייתה שכל מי שהופנה באושוויץ לצד שמאל 'אנן סהדי' שהוא הובל למיתה ושריפה. (ראה: אוצר הפוסקים ח"ז עמ' קכד-קל).כפי שניתן לראות בעדות שלפנינו בה מעיד הבעל שאשתו הועמדה "בצד שמאל".

מפרט: [1] דף, 21X29.5 ס"מ. מסמך רשמי של ביה"ד, הפרטים מולאו בכתב יד, בחתימות העד והדיינים.

מצב; טוב. סימני קיפול ותיוק. כתמי זמן.

............................................... ....................

הגה"ק רבי שמעון ישראל פוזן גאב"ד שאפראן [תרנ"ה-תשכ"ט], מגדולי הרבנים החרדים בארה"ב. בנו של רבי גרשון דיין בפפד"מ. תלמידו של הרב שלמה זלמן ברויאר, אב"ד פפד"מ. כיהן כרבה וראש הישיבה בעיירה ההוגרית שאפראן (שופרון). לאחר השואה היגר לארה"ב שם התמנה לראש הישיבה דסאטמר. ומקורב להרה"ק רבי יואל מסאטמר זי"ע.  לפני השואה נסע אל הרה"ק רבי דוד מסקווירא והרה"ק רבי דוד מזלטיפולי זי"ע. הוא קבע את מושבו בסמוך לגה"צ האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא בעל "מנחת אלעזר" ממונקאטש. בארצות הברית התקרב לכ"ק האדמו"ר מסקווירא רבי יעקב יוסף טברסקי. דרשותיו ומכתביו הודפסו בספר "תורת אלף" המלא בהדרכות בעבודת השם.

הגאון רבי צבי הירש כ"ץ [תר"ן-תשל"א], אב"ד סאלארד משנת תר"ע, ואב"ד דרצ'קה משנת תרפ"ב. נולד בסולוש לאביו רבי יונתן בנימין הכהן מחבר ספר נפש יונתן שהיה דומ"ץ בסולוש . בבחרותו למד בישיבתו של רבי יהודה גרינוולד בסאטמר ובישיבתו של רבי משה גרינוולד בעל ערוגת הבושם בחוסט. והוסמך ע"י לרבנות. לאחר השואה היה מראשי בית הדין להתרת עגונות בבודפשט. בשנת תש"ז היגר לארה"ב וכיהן ברבנות בפטרסון ניו ג'רזי. ספרו ליקוטי צבי על התורה.

הגאון רבי יעקב סג"ל ליבוביץ [נפטר תש"ם], אב"ד קאפיש (הונגריה). לאחר השואה היגר לארה"ב, בה הוכר כאחד מגדולי הפוסקים. היה מראשי "התאחדות הרבנים" בארה"ב. חתן הגאון ממאקאווא רבי חיים יהודא דייטש. היה ראש בית הדין האורתודוקסי בבודפשט, שעסק בעיקר בהתרת עגונות "שארית הפליטה" ניצולי השואה, וכפי שכותב בהקדמת ספרו שו"ת משנת יעקב: "בהיותי ראב"ד דתקנת עגונות במדינת אונגארן משנת תש"ה עד סוף תש"י, ובס"ד יצא היתרים, בעיגונא דאיתתא ועיגון הבעל, לערך חמשה אלפים בלי שום מכשול אפילו באחת מהם".