כתב יד נדיר, "חמדת ימים" על התורה. רבי שלום שבזי, אמצע המאה ה-17.

פירושו החשוב של ...

כתב יד נדיר, "חמדת ימים" על התורה. רבי שלום שבזי, אמצע המאה ה-17.

פירושו החשוב של גדול משוררי תימן וחכמיה, רבי שלום שבזי - (שע"ט, 1619 – ת"ע 1710?) המכונה הרש"ש או "אבא שלום שבזי". חלק מפירושו על פרשת החדש מספר שמות. 

כתב היד אשר לפנינו הינו מהדורה לא מוכרת גם לחוקרים של הספר "חמדת הימים" ויצא כנראה כחמש עשרה שנה אחרי המהדורה הראשונה, ויש בו תוספות שלא נמצאות במהדורות המודפסות. 

הרב הגאון רבי שלום שבזי - גדול משוררי יהדות תימן, דמות מופת הנערצת של יהדות תימן. נולד לאביו רבי יוסף משתא בשנת השע"ט (1619) בכפר נגד אלוליד, במחוז שרעב אשר בדרום תימן. למד תורה אצל תלמידי חכמים שבעירו, ובכישרונותיו הברוכים למד והשכיל בכל חלקי התורה, משנה וגמרא מדרשים ופוסקים, וחבורים קדמונים, וידיו רב לו בחכמת הקבלה, זוה"ק תיקונים ושאר חיבורי המקובלים שהשיגה ידו. כן עסק הרבה בפילוסופיה ושאר חכמות, כפי שמשתקף מחיבוריו ושירותיו. רבי שלום נתייתם מאביו בעודו נער כבן חמש עשרה שנה, ונאלץ לשאת בעול הפרנסה כדי לפרנס את אמו כאשר הוא עסק באריגת טליתות. בנדודיו הגיע גם לעיר צנעא ונכנס ללמוד מפי חכמי צנעא, והדבר בא לידי ביטוי בשיריו בהם הוא מהלל את ישיבת חכמי צנעא. לאחר מכן קבע את מושבו בעיר שבז הסמוכה לתעז, ומכאן כינויו אלשבזי כפי שכותב בספרו חמדת ימים "אני צעיר המחברים שלם בירב יוסף ישראל מכונה ע"ש משפחתי מבני משתא ועל שם עירי אלשבזי". לימים עזב את עירו שבז והתיישב בתעז הסמוכה, שם בנה לו בית כנסת ומקוה, שלאחר מותו נתפרסמו מימיהם בזכות סגולותיהם. את מקומו המיוחד בין חכמי תימן קנה עקב שירתו הענפה שהגיעה למאות, וי"א כחמשה עשר אלף שירים, פיוטים וסליחות שחבר. בזמרתו ובפיוטיו ביטא את האהבה שבין הקב"ה לכנסת ישראל, ורובם ע"ד חכמת הנסתר, וכולה שירת קדש שלהבתיה. שיריו היו מקור להשתפכות הנפש ולהתעלות רוחנית של כל יהדות תימן, בכל בית יהודי בשבת וחגים, בשמחה ובמשתה, ואף בתפילות על צער עם ישראל. שנת מותו של רבי שלום מוטלת בספק אם כי על פי מסורת יהודי תימן הוא זכה לאריכות ימים ונפטר בשנת הת"ע (1710) כשהוא בן 91 שנים. ספרו החשוב של רבי שלום, פירוש "חמדת ימים" על התורה, הוא בנוי על פרד"ס – פשט, רמז, דרש, סוד (על דרך הקבלה) כאשר המחבר גם מוסיף מידיעותיו בחכמת הפילוסופיה. את הספר הוא כתב לראשונה בשנת ת"ו (1646), בהיותו בן 27, כאשר הוא הוסיף עליו וערכו במהדורות אחרות שהוציא לאחר מכן.

[1] דף נייר. [2] עמ'. (כתוב משני צדדיו), 15x21 ס"מ.

מצב; נייר מצהיב, כתמים, משוקם אמנותית, מעט חסר בטקסט.