נדיר וקדוש: הסידור האישי של המהר"ם שפירא מלובלין. הגהה חשובה.

'סידור מְצַפֵּה יְשׁוּעָה', ווארשא ...

נדיר וקדוש: הסידור האישי של המהר"ם שפירא מלובלין. הגהה חשובה.

'סידור מְצַפֵּה יְשׁוּעָה', ווארשא, תרע"ג [1913]. סידור קבלי נדיר המכיל תפילות קבליות לזמנים מיוחדים. העותק האישי של גאון וקדוש ישראל רבי מאיר שפירא אב"ד לובלין, ראש ישיבת חכמי לובלין ומחולל ה'דף היומי', שהותיר עליו הגהה חשובה ובלתי ידועה מחידושיו הנודעים והגאוניים בתורת הפרד"ס. 

בדף הפורזץ הקדמי מתנוססת חותמתו האישית של הגה"ק רבי מאיר שפירא, בעת כהונתו כאב"ד פיעטרקוב, ובדף האחרון מופיעה הגהה קצרה, נאה וחשובה בכתב יד קדשו. בהגהתו הוא מחדש חידוש נפלא על דרך הרמז, בה היה מפליא בדרשותיו שריתקו אליהן את השומעים, במילים בודדות, הוא מסביר את ההקשר, מדוע לשון הצמר של זהורית שהיה מלבין ביום הכיפורים בבית המקדש, היה מסמל שבית המקדש לא ייחרב באותה השנה, וזו לשון קדשו: " 'הבית' - גימטריה 'צמר לבן' " ודפח"ח.

בין התפילות הקבליות הנדירות המופיעות בסידור, מופיעות תפילות לזמנים המסוגלים בשנה: תפילות למוצש"ק, לרפואה, לליל שבת, לערב ראש חדש, לימי הסליחות, לעשרת ימי תשובה, להושענה רבא, לחנוכה, לפורים, לאחר סיום ספר תהלים, תפילה על הפרנסה קודם הנטילה לאכילה, תפילה יקרה להוצאת ספר תורה, תפילה לדרך ועוד ועוד.

מלבד ערכו ההיסטורי והתורני הנדיר של הסידור כעותקו האישי של אחד מגדולי האומה הישראלית הייחודיים שבכל הדורות, ובהגהתו החשובה והבלתי ידועה המופיעה בו. יש לסידור גם ערך סגולי-חסידי רב, כספר התפילות האישי של הגה"ק רבי מאיר שפירא, שהיה נכד ישיר בן אחר בן של הרה"ק רבי פנחס מקוריץ ושל בניו ונכדיו הקדושים מדפיסי סלאוויטא וזיטומיר, וממש לקראת הכתרתו כממלא מקום אבותיו כאדמו"ר מקוריץ, שאותה ייעדו להגיעו לגיל חמישים, שבק חיים ונפטר לבית עולמו, כידוע.

על כוח ברכתו העצום של המהר"ם שפירא סיפר תלמידו המובהק הגר"ש הלוי וואזנר מגדולי הדור הקודם, שבדידו הוה עובדא. בנערותו כאשר למד בישיבה (הוא נודע כמתמיד עצום) ופעם ראה אותו המהר"ם שפירא באמצע הלילה יושב בגן המהודר של הישיבה ולומד לאור הלבנה, ומאחר שלימוד לאור הלבנה עלול להזיק לראייה, ניגש אליו המהר"ם שפירא ונשקו על ראשו ובירכו בחום: "שמיל'ה (זה היה כינויו) אני מברכך שלעולם לא תזדקק להרכיב משקפיים"! וסיים הגר"ש וואזנר: "אני כבר עברתי ברוך ה' את גיל 100 שנה ולאורך כל שנות חיי עד עצם היום הזה לא נזקקתי להרכיב משקפיים"!!

כמו כן מופיעות בסידור מספר חותמות של ישיבתו שכה אהב ועליה מסר את נפשו: "בית עקד הספרים בישיבת חכמי לובלין, לובארטאווסקא 57, לובלין", אליה עבר המהר"ם שפירא לגור עם רעייתו ותלמידיו שהיו להם לבנים, ולשם העביר עמו כמפורסם את ספרייתו האישית. שם גם כשתלמידיו מסביבו השיב את נפשו הטהורה, תוך כדי שהם מזמרים ביחד את השיר "בך בטחו אבותינו" (האור המאיר : מסכת חייו של הר"מ שפירא מלובלין, בני ברק תשס"ז, עמ' שעט).

רבי מאיר שפירא [תרמ"ז-תרצ"ד], רבה של לובלין ופארה של יהדות פולין. מענקי הדורות של עם ישראל, איש חי רב פעלים, גאון עצום שהקים עולה של תורה ביסוד ישיבת 'חכמי לובלין'. המהר"ם שפירא היה ממנהיגיה הגדולים של אגודת ישראל, ובמסגרת הכנסיה הגדולה העלה את רעיונו המופלא – לימוד 'דף-היומי' שהתקבל בכל העולם היהודי. הוא כיהן לבקשת האדמו"ר מגור כחבר ה'סיים' הפולני. המהר"ם נפטר בקיצור ימים, בהיותו כבן 47 שנים בלבד, תקופה קצרה קודם לכן הוא ביטח את עצמו בביטוח חיים על סכום עתק, ובפטירתו ציווה לישיבתו את החיים בכך שדמי הביטוח כיסו את חובות הישיבה והיא יכלה להמשיך ולהתקיים. כידוע, למהר"ם שפירא לא היו ילדים משל עצמו ולאחר שהקים את ישיבת חכמי לובלין עבר בעצמו להתגורר שם והעביר לישיבה את הספרייה הפרטית הגדולה שלו.

מפרט: 65, [1] עמ', 22 ס"מ. (גם הסידור עצמו נדיר ולא נראה במכירות). חותמות רבות והגהה בכתי"ק.

מצב טוב-טוב מאוד. סימני שימוש רב שנים. כריכה מקורית.