נדיר ומקודש: דברי אמת, עותק אבי החיד"א רבי יצחק זרחיה אזולאי. [22] מילים בכתי"ק וחתימתו.

ספר שו"ת ...

נדיר ומקודש: דברי אמת, עותק אבי החיד"א רבי יצחק זרחיה אזולאי. [22] מילים בכתי"ק וחתימתו.

ספר שו"ת דברי אמת. מאת רבי יצחק בכר דוד מגדולי הדור (שהנודע ביהודה מכנה אותו בספרו: "רב הרבנים גאון הגאונים פאר העתים חמדת הימים, ראש הבשמים, המאור הגדול מאיר עיני הגולה"), הביא לדפוס הגביר רבי יעקב בונפיל. קושטא, תק"כ [1760].

לפנינו העותק האישי של הגאון הקדוש רבי רפאל יצחק זרחיה אזולאי (אביו של החיד"א), שנימנה בין שבעת גדולי החכמים בירושלים ובדור כולו. בראש דף השער מתנוססת חתימת יד קדשו המפורסמת, המצוירת בצורת ספינה (משום מעשה שהיה, ראה להלן), ולצידה מופיעה הקדשה עצמית בת [22] מילים, בעצם כתיבת יד קדשו וז"ל: "מנחה היא שלוחה מהישיש הרב אברהם בונפיל אחי הגביר המביאו לדפוס, לי אני רפאל יצחק זרחיה אזולאי סט, 25 תשרי התקכ"א ליצירה". (על מעמדו התורני הרם בעיני גדולי הדור, ניתן ללמוד גם מכך שהמו"ל ראה לנכון לשלוח אליו מקושטא לירושלים את העותק שלפנינו מספרו של גדול הדור).

כתבי יד קדשו של אבי החיד"א הינם נדירים, אפילו עוד יותר מכתבי יד קדשו של החיד"א. חתימותיו אכן מופיעות על כתבי שד"רות מהתקופה, לצד חתימות גדולי הדור. אולם מחידושי תורתו הרבים - שחלקם מופיעים בספרי החיד"א הכותב בשם "עטרת ראשי אבא מארי", וכן בספרי גדולי דורו - לא שרדו מכתבי ידו אלא מעט מזעיר (ידוע על מכתב תורני אחד בכתב ידו השוכן באוצר האדמו"ר מקרלין שליט"א, מסומן ככת"י מס: 727, צילום שלו מופיע בקובץ בית אהרן וישראל, שנה יז, גיליון צז, עמ' ו'). 

מן העניין לציין כי באותו הפרק בו הוענק הספר במתנה לגה"ק רבי רפאל יצחק זרחיה אזולאי, התגורר עדיין בנו החיד"א בארץ ישראל. (לליוורנו הוא עקר רק בשנת תקל"ג, שנים רבות לאחר פטירת אביו הקדוש). ואך מסתבר כי בפעמים הרבות שהחיד"א מזכיר בספריו את ה'דברי אמת' הוא מצטט אותו מתוך העותק המקודש שלפנינו, שהיה בבעלותו של אביו. החיד"א אף היה היורש היחיד של אביו הקדוש שנפטר בשנת תקכ"ה, שנתיים לאחר כתיבת ההקדשה שלפנינו (אחיו נפטרו בילדותם). אולם לפי הרישומים הנוספים בספר, החיד"א לא נטל עמו את הספר כאשר עבר בשנת תקל"ג לליוורנו ואנו מוצאים בדף השער רישומי בעלות מאוחרים של כמה מגדולי ירושלים ותורכיה, שסחרו ביניהם בעותק המקודש שלפנינו והעבירו אותו מיד ליד במשך דורות, ביודעם את קדושת הספר ובעליו.

בין גדולי ישראל הנוספים שחתמו את שמם לאורך הדורות על גבי דף השער שלפנינו, נמנים הגה"ק רבי רבי דוד בן שמעון [תקפ"ו - תר"ם] ראש עדת המערבים בירושלים ומגדולי חכמי המערב בדורו. החותם: "קניתי אותו ממגד הנ״ז (הנזכר) הצב״י מעט דב״ש (דוד בן שמעון) יבה״ק" [הרישום "יבה"ק" הוא ראשי תיבות של הגביר יצחק בכור הלוי קארסו ממקורבי הרב דב"ש]. חתימה נוספת המופיעה בשער היא של הגה"ק רבי נסים אברהם אשכנזי [נפטר תר"ך] בעל שו"ת מעשה אברהם, מגדולי איזמיר ומדייני בית דינו של רבינו חיים פלאג'י. וחותמים נוספים. 

הגאון הקדוש רבי רפאל יצחק זרחיה אזולאי [תס"א - תקכ"ה], מענקי דורו ואביו של אור העולם מרן החיד"א. נכדו של המקובל רבי אברהם אזולאי (הראשון) בעל החסד לאברהם. קיבל תורה מאת מרן ה'פרי חדש'. נישא לשרה, בתו של המקובל רבי יוסף ביאלר שעלה לירושלים בעליית רבי יהודה חסיד. התגורר בירושלים ושימש כחבר בבית דינו של הראשון לציון רבי אליעזר נחום. כן כיהן כחבר בבית הדין של רבי מיוחס בכר שמואל יחד עם רבי יעקב אשכנזי. נחשב לאחד משבעת גדולי החכמים שבעיר וחתם יחד עמם על תקנות רבות, פסקי דין והסכמות לספרים. מפורסמת התקנה עליה הוא חתום, האוסרת ליהודי בעיה״ק ירושלים להיות שרוי בלא אשה. 

משפחתו: בשנת תצ"ב נפטרה אשתו במגפה, ורבי יצחק זרחיה נשא אשה שנייה. בשנת תק"א נסע יחד עם רבי אברהם בן אשר לערי אירופה המערבית בשליחות תושבי ירושלים. אולם בהגיעם לקושטא חלה, וחזר לירושלים. נראה שמאז הוסיף לשמו את השם "רפאל". מלבד החיד"א, שהיה בנו בכורו, נולדו לרבי יצחק זרחיה מספר בנים נוספים (שככל הנראה נפטרו בצעירותם) ושתי בנות. גיסו היה רבי יונה נבון - בעל ה"נחפה בכסף".

חידושיו וכתבי ידו: השאיר אחריו ספר בכתב יד הכולל חידושים ודרשות בשם זרע יצחק. חידושי תורה בשמו מביא בנו החיד"א במקומות רבים מספריו. כן מוזכרים בשמו חידושי תורה בספר אדמת קודש לרבי ניסים חיים משה מזרחי. תשובה והתכתבות הלכתית שלו עם הראשל"צ רבי אליעזר נחום, גנוזה באוצר האדמו"ר מקרלין שליט"א, ונדפסה בקובץ בית אהרן וישראל (שנה יז, גיליון צז, עמ' ו'). חתימתו הייחודית הייתה בצורת ספינה, כפי שנהגו גם אבותיו וכן בנו החיד"א. זאת בשל מעשה שאירע עם זקנו רבי אברהם אזולאי, אשר בעלותו ארצה טבעה הספינה סמוך לחופי ארץ ישראל, וכל כתביו ורכושו טבעו עמה, כאשר הוא עצמו ניצל בדרך נס. מאז נהג לשלב בחתימתו צורת ספינה, מנהג אותו המשיכו צאצאיו אחריו.

עסקו בנסתרות: בשו"ת יחווה דעת (חלק ד סימן יד), כותב מרן רבי עובדיה יוסף: "והנה מרן החיד"א במחזיק ברכה (סימן רי"ט סק"ב), הביא תשובת מר אביו הגאון רבי יצחק זרחיה אזולאי ז"ל, אודות מה שנשאל מהגאון רבי אליעזר נחום ז"ל, בשאלת חלום, בענין הארבעה שנכנסו לפרדס שהוא מקום סכנה, האם רבי עקיבא שנכנס בשלום ויצא בשלום היה חייב לברך הגומל, ראה שם את תשובתו הארוכה בעניין. 

מפרט: [6], קיז; מט דף. 29 ס"מ.

מצב; טוב. הספר עבר שימור מקצועי. כתמי זמן. נקבי עש, בעיקר בשוליים (חלקם משוקמים). כריכה חדשה.