גדול אדמו"רי פולין: הגמרא של הרה"ק רבי ירחמיאל ישראל יוסף מאלכסנדר זיע"א.

 הרה"ק רבי ישראל ...

גדול אדמו"רי פולין: הגמרא של הרה"ק רבי ירחמיאל ישראל יוסף מאלכסנדר זיע"א.

 הרה"ק רבי ישראל רעבינ'ס

מסכת ברכות מן התלמוד בבלי, עותק רבנים מפואר בפורמט ענק, עם כריכת חצי עור מקורית, מפוארת. דפוס ראם, ווילנא, תרנ"ו [1896]. חותמות בעלות: "ירחמיאל ישראל יוסף דאנציגער בהרה"ק אדמו"ר שליט"א אלכסנדר".

לפנינו העותק האישי של קדוש ישראל הרה"ק רבי ירחמיאל ישראל יוסף, בנו הגדול של ה'עקידת יצחק' מאלכסנדר, תקוות חסידי אלכסנדר, שהיה מעותד למלא את מקום אבותיו הקדושים לשבת על כסא מלכות אלכסנדר, אלא שעלה על המוקד יחד עם אביו הקדוש במחנה המוות בטרבלינקה - הנאהבים והנעימים בחיהם ובמותם לא נפרדו.

בדברי ימי עמינו נרשם באותיות של אש שחורה על גבי אש לבנה, תיאור המסע ברכבת המוות מלודז' לטרבלינקה, של ה'עקידת יצחק' מאלכסנדר ובנו הגדול הרה"ק רבי ירחמיאל ישראל יוסף, כיצד דרש הרבי לאורך הנסיעה את הסיפור על רבי עקיבא שהיה יוצא להריגה ויצאה נשמתו ב'אחד' וכה נרשם בעיתונות: "ברכבת, אמר הרבי מאמר על הוצאת רבי עקיבא להריגה, וכשהגיע למקום ההשמדה, לבש תכריכים והחל לומר וידוי בקולות ובכיות, עד שהגיע לכלות הנפש, ונפשו יצאה בדברו". (ראה צילום מצורף).

רטט חולף בגוף כאשר קוראים את הסיפור הנ"ל, אותו דרש הרבי ברכבת המוות, המופיע במסכת ברכות דף ס"א ע"ב, מתוך כרך הגמרא המקודש שלפנינו, העותק האישי של בן הרבי: "בשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה זמן קריאת שמע היה והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל והיה מקבל עליו עול מלכות שמים. אמרו לו תלמידיו, רבינו עד כאן? אמר להם, כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה: 'בכל נפשך' - אפילו נוטל את נשמתך, אמרתי מתי יבא לידי ואקיימנו ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו. היה מאריך ב'אחד' עד שיצתה נשמתו ב'אחד' ". 

הרה"ק רבי ירחמיאל ישראל יוסף דנציגר זיע"א הי"ד [תרע"ג - תש"ב], "רבי ישראל רעבינ'ס", כפי שכונה באהבה בקרב חסידי אלכסנדר. בנו הגדול של אדמו"ר בעל העקדת יצחק מאלכסנדר ומי שהתעתד לרשת את מקומו בהנהגת החסידות הגדולה בפולין. (או השנייה בגודלה; עד היום לא הוכרעה המחלוקת בין חסידי גור לחסידי אלכסנדר, מי מביניהן הייתה החסידות הגדולה ביותר בפולין).

המשנה לאביו הקדוש: "רבי ישראל רעבינ'ס" היה קשור ודבוק לאביו הגדול ולא זזה ידו מתוך ידו, הן ביושבו על כיסא המלכות ברוב פאר והדר באלכסנדר, שם התייצב כמשנה לאביו והיה המוציא והמביא בינו לחסידים. הוא אף חתום בשמו על הסכמות רבות, לצד גדולי הצדיקים כמו האבני נזר מסוכטשוב והאמרי אמת מגור (ראה צילום מצורף מתוך ספר בעש"ט על התורה; ראה תמונה מצורפת של העקדת יצחק בנאות דשא ולימינו בנו הגדול הרה"ק רבי ירחמיאל ישראל יוסף). הרה"ק רבי ירחמיאל ישראל יוסף היה שליחו של אביו לכל המשימות אותן יכל הרבי לבצע בעצמו, אחת המשימות החשובות שהוטלו עליו על ידי אביו הייתה ארגון ישיבות בית ישראל בערי פולין. מאמציו נשאו פרי ועשרות ישיבות הוקמו בעידודו ובהכוונתו. מדי פעם נסע הרה"ק רבי ירחמיאל ישראל יוסף לבחון את הבחורים שלמדו בישיבות.

בשנות הזעם: כשפרצה מלחמת העולם, נדד העקדת יצחק מאלכסנדר, מעיר לעיר ומכפר לכפר בבריחה מתמדת מהנאצים שחיפשו במיוחד את ה'גראוסער רבינער' (ראה צילום מצורף מתוך ה'שטירמר' הנאצי). גם אז לא עזב הרה"ק רבי ירחמיאל ישראל יוסף את אביו ולו לדקה ושימש לא אחת כשכפ"ץ אנושי עבורו. בביטאון חסידות אלכסנדר 'כרמנו' (גיליון מג עמ' 16-44) מובא שפעם גילו הנאצים את מחבוא הרבי, אולם הרה"ק רבי ירחמיאל ישראל יוסף התייצב מולם לעכבם עד שהרבי יצליח להימלט, ובאכזריות רבה תלשו לו הנאצים פאה אחת ומחצית מזקנו. במוסף התורני של עיתון המבשר (תשע"ב, כי תבוא, גיליון 19), מתואר מסעם האחרון על קידוש השם של הרבי ובנו הגדול: "בשלהי חודש אלול תש"ב פרצו הרשעים ימ"ש לבית החרושת (בו הסתתר הרבי מאלכסנדר) והוציאו את כל העובדים שהיו מצוידים בתעודות עבודה רגילות ביניהם היה רבנו. בנו הרה"צ רבי ירחמיאל ישראל יוסף הי"ד רץ אחרי אביו ועלה על הרכבת, למרות שאותו לא שלחו לשם, כדי לא להשאיר את אביו הק' לבדו ובכך לדאבוננו נהרגו כל משפחת בני רבנו במלחמה". ברכבת, אמר הרבי מאמר על הוצאת רבי עקיבא להריגה, וכשהגיע למקום ההשמדה, לבש תכריכים והחל לומר וידוי בקולות ובכיות, עד שהגיע לכלות הנפש, ונפשו יצאה בדברו.

סירובו של הרבי להימלט מהתופת: בהקדמת הספר עקדת יצחק אשר נכתבה על ידי האדמו"ר בעל אמונת משה מאלכסנדר, מובא מכתב קדשו של הרה"ק רבי ירחמיאל ישראל יוסף: "יושבים אחדים מאנשי שלומנו ומדברים על לב כ"ק אבי אדמו"ר שליט"א שיציל נפשו ונפש אמי ואותי על יד תעודות שקבלנו, אבל אבי באחת שלא יעזוב את כלל ישראל בעת צרה שכזאת". מכתב נוסף ממנו מובא שם: "אבי האדמו"ר בהחלטה גמורה שלא יוסיפו עוד לדבר בדבר הזה, מה אתם רוצים אמר, להציל נפשי בזמן שכלל ישראל בצרה? לא! בתוך עמי אנכי יושבת, עם אלו שהיינו חיים כל הזמן, עם אלה נקדש ביחד את השם"! ואך מן העניין לסיים את היריעה הנעלה ב'תורה' האחרונה של הרבי, שנאמרה בעיצומה של השואה על הפסוק "כי עבודת הקודש עליהם - בכתף ישאו", שמנהיג ישראל "דארף הינטער לייגען א פלייצע" - צריך להטות כתף ולסבול יחד עם צאן מרעיתו! זו הייתה מהותו של הרבי, כך חיו כל חייהם וכך גם נתעלו האב הקדוש ובנו הגדול לשמי מרומים, זכותם תגן עלינו.

מפרט: גמרא מפוארת. הכרך בשלמותו. 40 ס"מ.

מצב; טוב מאוד. סימני שימוש קדושים.