צוואה מעניינת של חווה חר"ג, בחתימתו הנדירה של ה'צפתער רב'. תרפ"ד.

"כאשר מסרתי פיתקא לבני ליבל ...

צוואה מעניינת של חווה חר"ג, בחתימתו הנדירה של ה'צפתער רב'. תרפ"ד.

"כאשר מסרתי פיתקא לבני ליבל שהוא יקבל חמשים

לי"פ מנכסי מקודם חלוקת הירושה, ע"כ אני מבטלת

את הפתקא כחרס הנשבר והעיקר הצוואה זו היא".

שטר צוואה נאה, של הרבנית חוה חר"ג אשת העסקן הנודע רבי טודרוס גייגר, בחתימת יד קדשם של שני אבות בית הדין של צפת, הגאון רבי אברהם לייב זילברמן וחתימתו הנדירה של אב"ד צפת הגאון רבי אפרים שרגא וויינגוט - ה'צפתער רב', ובחותמת בד"ץ אשכנזים צפת. תרפ"ח [1928].

כותבת הצוואה היא הרבנית חוה חר"ג, מחשובות העיר צפת, בת משפחתם של ממוני הכוללים ומנהיגי הקהילה. בנה היה סופר הכוללים והצייר הרב יוסף צבי גייגר. בצוואתה שנרשמה בפני שני גדולי רבני העיר, היא מבטלת מתנה שהעניקה לבנה ליבל יתר על אחיו יוסף, והיא מצווה על שני בניה שינהגו ביניהם בשלום אחרי מותה בכדי שתוכל להמליץ טוב עליהם בשמים.

הגאון החסיד רבי אפרים שרגא וויינגוט אב"ד צפת [תרמ"ח-תשי"א], נודע בכינויו ה'צפתער רב' - רבה של צפת. בנו של הגאון רבי שמואל יהודה ווינגוט אב"ד קוואהל שליד וארשא, נצר לשושלת גאוני פולין, מנכדי הגאון רבי ישכר הגאב"ק טשענסטחוב בעל 'פתחי שערים'.

    היה מגאוני פולין ונסמך להוראה בידי האמרי הצבי ומהגאון מויערשוב. בתרס"ז עלה לארץ והיה אורחו של הרב קוק. אחת מתחנותיו הראשונות בארץ היתה בביתו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל שקיבלו בחיבה יתרה בביתו של הגרי"ח הביאו לו בגדי ארץ ישראל שמאז לבשם בחביבות ובהקפדה כל ימיו.

    צעיר לימים היה והוא כבן שלושים בלבד כשהוכתר לרב בעיר צפת, יחד עם הרבנים הגרא"ל זילברמן והגר"נ אתרוג, במשרה זו כיהן במשך יותר משלושים שנה עד ליום פטירתו נשא בעול הרבנות בצפת.

    היה בורח מן הכבוד מהלך בצירי הדרכים ומונע עצמו מלהיות עול על הציבור. מעולם לא פסע על ראשי עם קודש וכאשר היה מהלך לביהמ"ד היה נוהג להקיף הרחובות ולהאריך הדרך כדי שלא יטריח אנשים לקום לכבודו .

    שמע תורתו נודע בכל קצווי הארץ רבים היו פונים אליו בשאלות הוראה מהארץ ומחו"ל בין השאלות היו רבות שהפנו אליו מקצווי פולין שם היה מוכר וידוע עוד לפני עלותו ארצה וכשנודע מעמדו בהוראה פנו אליו במו"מ של הלכה.

    עמד בקשר מכתבים עם גדולי הדור ביניהם האדמו"ר מגור בעל האמרי אמת ועוד. חלק מחלופי מכתביו הודפסו בספר חידושי רבי נחמי' מאחיו הק' של כ"ק האדמו"ר מגור. ספרו: לחם אשי (ירושלים תשנ"ד).

הגאון רבי אברהם לייב זילברמן אב"ד צפת [תרמ"ט -תש"ח], ראש הקהילה האשכנזית של צפת, ונכדו של הרב רפאל זילברמן, שכיהן כרבה הראשי של צפת.

    שימש כשליחם של אדמו"רי בויאן בהדלקה על גג ציון קברו של רשב"י בל"ג בעומר. לאחר חתונתו שהתקיימה בצפת נסע במצוות סבו לשטפנשט, כדי לשהות אצל האדמו"ר משטפנשט רבי אברהם מתתיהו פרידמן.

    בשנת תרס"ט (1909) התמנה לדיין בצפת. בשנת תרע"ח (1917), לאחר פטירת סבו, התמנה כרבה הראשי של צפת, והוא בן עשרים ושמונה. הוא כיהן כרב הראשי לשתי הקהילות, האשכנזית והספרדית.

הבן המוזכר בצוואה ר' יוסף צבי גייגר [1870-1944], יליד צפת והצייר הצפתי המפורסם הראשון. מעסקני מוסדות התורה והחסד בצפת. היה ממזכירי הכוללים ומן הממונים עליהם ואיש ציבור רב פעלים. ביתו היה בית ועד לגבאי הכוללים והקהילות בצפת. עיתוני הישוב, כגון "חבצלת", "הלבנון" ו"הצפירה" פרסמו טורים פרי עטו.

    היה אמן גדול בציור ובכתיבה ובכמה בתי כנסת בצפת היו מצויים לוחות מעוטרים וכתובים באותיות זהב מפרי מעשי ידיו. על גרגר חיטה אחד היה כותב פסוקים שלמים מן התנ"ך.

מפרט: [1] דף נייר, 27 ס"מ.

מצב; טוב מאוד. כמה מריחות דיו. סימני קיפול. קרעים בקיפולים.