פסגת ההיסטוריה החסידית! המסמך המקורי שהצית את מחלוקת צאנז-סאדיגורא - מכתבו של ה'ליעווער'. ...

פסגת ההיסטוריה החסידית! המסמך המקורי שהצית את מחלוקת צאנז-סאדיגורא - מכתבו של ה'ליעווער'.

גיליון עיתון המגיד מתאריך י"ג באדר תרכ"ט [1869], בו פרסם האדמו"ר הקדוש רבי דוב בער מליאובה - ה'ליעווער', 'מכתב גלוי' בחתימת קדשו, שהרעיש את העולם החסידי וגרם למחלוקת החסידית הנוראה ביותר - 'מחלוקת צאנז-סדיגורה'. לפנינו אחד העותקים הנדירים ששרדו מאותו גיליון "המגיד" שהסעיר את העולם היהודי למשך יותר ממאה שנים! וכדברי ההיסטוריון ד"ר יצחק רפאל (המובאים להלן) כולם "נשרפו והושמדו".

לפנינו פריט היסטורי-חסידי נדיר, הגיליון המקורי שבו נדפס המכתב המרעיש והסנסציוני ביותר בהיסטוריה החסידית מאז ומעולם! האדמו"ר הנערץ ה'ליעווער' - מגדולי אדמו"רי רוז'ין, ומנהיגה של אחת החצרות החשובות ביותר בעולם, שלמרותו סרו אלפי חסידים, מפרסם ביום בהיר בעיתון יהודי-חילוני (עיתון 'המגיד' שלפנינו) 'מכתב גלוי' בחתימת קדשו, בו הוא מודיע קבל עם ועולם כי החליט לעזוב את החסידות ולהצטרף לתנועת ההשכלה. מכתב זה הצית את המחלוקת הפנימית הנוראה ביותר בתולדות החסידות 'מחלוקת צאנז-סדיגורה'!

במכתב הארוך שלפנינו, שמפאת כבוד מלכות בית רוז'ין אנו נמנעים מלהעתיקו כלשונו, כותב הרבי דברים מסמרי שיער על החסידות ועל הצעד שהחליט לנקוט, ובשולי המכתב הוא חותם בשמו המלא ובשם אבותיו. באותו הגיליון (שלפנינו) פרסמו גדולי המשכילים, הד"ר רייטמאן וד"ר פעחנר מודעות מלאות בשמחה לאידם של החסידים, על הרבי הקדוש "שתקע אהלו בתוכנו ויסר את אדרת החסידות מעליו". בשולי הגיליון מוסיף מו"ל העיתון: "הערת המו"ל, כי השמועה שעשתה לה כנפים כי הרב הקדוש ר' דוב בער קיבל עליו את הדת הנוצרית" אינה נכונה!

אחיו הקדושים של הליעווער - האדמו"רים הקדושים לבית רוז'ין וסדיגורה, מגדולי האדמו"רים שבכל הדורות, יצאו להגנתו בכל מיני הסברים. (אגב, עד היום עורכים 'טישים' בחצרות הקודש רוז'ין ביום ה'יאר-צייט' לפטירתו, כפי שנוהגים בשאר ימי ה'יאר-צייט' של אדמו"רי השושלת והוא נחשב לאחד מקדושי השושלת, צדיק ובעל מופת). אך אז יצא נגדם בחרב ובחנית ה'דברי חיים' מצאנז שחשש שהמון העם ילמד מדרכיו של הליעווער, וכך פרצה במלוא עוזה המחלוקת הנוראה שקרעה את העולם החסידי ונמשכה על פני למעלה ממאה שנים! 'מחלוקת צאנז-סדיגורה' שסופר החסידות הנודע יצחק אלפסי מכנה אותה (בלשון המעטה) "מחלוקת נוראה מהקשות שבתולדות החסידות". המחלוקת גררה חרמות ונידויים, הלשנות ומסירות והגיעה עד כדי שפיכות דמים. האגדה החסידית מספרת שגדול גאוני גליציה בעל ה'כוכב מיעקב' - שהיה כנראה היחיד ש'נסע' לשני הצדדים גם לצאנז וגם לרוז'ין ושני הצדדים העריכו אותו והיו נשמעים לדעת תורתו - לא העלה חיוך על שפתיו מיום שפרצה המחלוקת ועד ליום פטירתו, מעוצמת צערו על המחלוקת הנוראה!

להשלמת היריעה, נסיים בסיפור העובר בלחישה בין זקני החסידים; כאשר האדמו"ר רבי מאיר'ל מפרמישלן ראה פעם את הילד הקטן דוב בער (לימים האדמו"ר הקדוש מליאובה), הביט רבי מאיר'ל כהרף עין בילד הרך והפטיר: "צריך מאוד להיזהר שלא ייתפס עש בפרוותו של הדוב..."

ספרים ומאמרים, כתבי פלסתר ופשקווילים רבים פורסמו על ידי שני הצדדים במחלוקת הנוראה והיא התפרסה על פני מדינות וארצות ועד לארץ ישראל הרחוקה הגיעה, שם קיימו חסידי רוז'ין טקס החרמה כנגד האדמו"ר מ... בבית המדרש תפארת ישראל שברובע היהודי (אגב, המחרימים נענשו משמים במיתה משונה). ההיסטוריון ד"ר יצחק רפאל, מן האחרונים שעסקו בנושא, כותב בספרו (על חסידות וחסידים, ירושלים תשנ"א): "עם הזמן נשרפו והושמדו כתבי הפלסתר, חוברות ההסתה וכרוזי השטנה ההדדיים, שהינם כיום יקרי מציאות, ונדמה שלא שרד אף אחד שלם מאלה". לפנינו המכתב ההיסטורי המקורי, הנדיר והחשוב מאין כמותו, זה שהצית את המחלוקת הנוראה!

מפרט: עיתון 'המגיד', גיליון מס' 8, [10] עמ'. 34*21 ס"מ.

מצב; טוב-טוב מאוד. שרידי בולי המשלוח. שני קרעים קטנים בשוליים הלבנים.