מכתב הגר"ר קצנלבוגן מייסד ה'עדה החרדית' ששינה טבעו ונהיה פא"י'ניק.

מכתב נאה מאת גדול הקנאים ...

מכתב הגר"ר קצנלבוגן מייסד ה'עדה החרדית' ששינה טבעו ונהיה פא"י'ניק.

מכתב נאה מאת גדול הקנאים בירושלים הגאון רבי רפאל קצנלבויגן, שהיה משלושת מקימי אגודת ישראל הירושלמית - הקנאית (יחד עם משה בלוי ומשה פרוש) והיה עורכו של בטאונם המיתולוגי "קול ישראל" ולימים הפך את עורו והצטרף ל'פועלי אגודת ישראל'. ירושלים, תרצ"ו [1936].

מלבד שלל תפקידיו הציבוריים של הגר"ר קצנלבוגן, הוא שימש גם כמנהלו של בית היתומים דיסקין שאודותיו נסוב המכתב שלפנינו. הגר"ר מבקש במכתבו מהגרי"מ טיקוצ'ינסקי ראש ישיבת עץ חיים שיבוא לבחון את תלמידי בית היתומים.

הגאון רבי רפאל אליהו יצחק הלוי קצנלנבוגן [תרנ"ד-תשל"ב], מחשובי רבני היישוב הישן ולאחר ששינה את טבעו היה מרבני תנועת פועלי אגודת ישראל.

    היה מתלמידי הרב יצחק ירוחם דיסקין ומקורב לרב יוסף חיים זוננפלד. השתתף יחד עם הרב משה בלוי בפגישות עם הנציב העליון, והוועד הלאומי. היה בין מספידיו של ד"ר יעקב ישראל דה-האן בהלווייתו.

    כיהן כמנהל בית היתומים דיסקין, אודותיו נסוב מכתבנו. (כתלמידו של הרב יצחק ירוחם דיסקין, וכמנהל בית היתומים דיסקין, נפלה לידיו ירושת המהרי"ל דיסקין, ובתוכה כתבי תורתו ותורת אביו הרב בנימין דיסקין).

    בתחילת שנות העשרים של המאה הקודמת, ייסד הגר"ר קצנלבוגן יחד עם משה בלוי ומשה פרוש את סניף אגודת ישראל בירושלים והיה ממוביליו לאורך שנים. בשנת תרפ"ג, בטרם מלאו לו 30, נסע להשתתף בכנסייה הראשונה של אגודת ישראל בווינה. בכנסייה נפגש עם ה"חפץ חיים" והרב חיים עוזר גרודיזנסקי.

    בשנת תרפ"ב ייסד הגר"ר קצנלנבוגן את עיתון אגודת ישראל בירושלים "קול ישראל", שהיה מזוהה עם פלג "ועד העיר האשכנזי" (לימים העדה החרדית). לאחר ארבע שנים החליף את הגר"ר קצנלנבוגן בעריכה הרב עמרם בלוי.

    בשלהי 1942, לאחר שהגיעו ידיעות ראשוניות על ממדי השואה, יזם האדמו"ר מגור בשיתוף הרבנות הראשית וכנסת ישראל עצרת צום ותפילה בבית הכנסת החורבה. המהרי"ץ דושינסקי החרים את העצרת ואף קבע עצרת מקבילה בתאריך סמוך.

    הרב רפאל קצנלנבוגן, שהשתתף בעצרת התפילה, כאב את הפלגנות גם לנוכח השעה הקשה והשמועות המחרידות מאירופה ואת ביזוי כבודו של האדמו"ר מגור שכיהן כנשיא אגודת ישראל, ופרסם מכתב תגובה לעיתון "הצופה" שבו גינה את הפלגנות וההחרמה, וכינה את העדה החרדית "פורשת מכלל ישראל" מכתב זה גרר אחריו את הכותרת הראשית: "רפאל קצנלנבוגן הוציא עצמו מכלל העדה החרדית" בביטאון "קול ישראל" של העדה, וביטויים אודותיו בסגנון "אשר החציף פנים גלוי כלפי רבותינו שליט"א לחלל שם שמים ולבזות כבוד התורה [...] מעכשיו מוסר שמו מהעדה והוא מובדל ממנה".

ביחס לעבודתו המוקדמת של הרב קצנלנבוגן באגודת ישראל בשנות העשרים והשלושים, ופרישתו לאחר מכן, כתב מנחם פרוש:

    "בירושלים של אותם ימים, שהיתה כולה קודש, היה הגר"ר [הרב קצנלנבוגן] אחד הלוחמים החריפים ביותר. הופעותיו בדרשות שנישאו אז היו החריפות ביותר. הוא היה עורך "קול ישראל", דהיינו נתן את שמו ל"קול ישראל" ואף הכניס לעיתון חומר די חריף, כי כך היה בטבעו, אדם חריף מאד. אולם, כעבור שנים התחולל אצלו שינוי רדיקלי [...] להטו האגודאי הלך והצטנן עד מאד. כעבור שנים השתבשו היחסים בינו לבין הרב משה בלוי זצ"ל, ואחר כך השתבשו בצורה חריפה מאד יחסיו עם אבא זצ"ל [...] ללא כל ספק ש"זכות הראשונים" כאחד מהשלישיה שיסדה את אגודת ישראל נשארה חקוקה. גדולתו, חריפותו ובקיאותו העמידו אותו תמיד במעמד רם" (שרשרת הדורות בתקופות הסוערות, כרך ד, ירושלים ה'תשס"ה, עמ' 17).

מפרט: [1] נייר מסמכים, כולל המעטפה. 

מצב; טוב מאוד, סימני קיפול.