היסטורי, נדיר: "נידוי הגאון הראי"ה קוק" - הכרזות החריפות ביותר בפולמוס הראי"ה קוק.

וַיִּהְיוּ ...

היסטורי, נדיר: "נידוי הגאון הראי"ה קוק" - הכרזות החריפות ביותר בפולמוס הראי"ה קוק.

וַיִּהְיוּ מַלְעִבִים בְּמַלְאֲכֵי הָאֱ-לֹהִים

זוג המסמכים הנוראיים ביותר שפורסמו בפולמוס העדה החרדית נגד הראי"ה קוק. אחד המסמכים הוא נגד הגראי"ה קוק והשני נגד הגרי"ח זוננפלד. סה"כ [3] מכתבים שנדפסו על אותו גיליון, משני צדיו, כנראה בידי נאמני הרב קוק. ירושלים, תרפ"ב [1922].

הרקע למכתבים: בשנת תרע"ט (1919) מונה הראי"ה קוק לרבה של ירושלים והדבר גרם לגל אדיר של מחאות וגינויים מקרב החוגים החרדים. הטריגר היה בחודש אלול תר"פ (1920) אז הוציא לאור הרב קוק את ספרו אורות מאופל וכמה מרבני ירושלים פרסמו קונטרסים ובהם השמצות על הספר. הרבנות הראשית מסרה את מפרסמי הקונטרסים הגאון רבי מאיר סעמניצער והגאון רבי יוסף הופמאן לערכאות שלטון המנדט, והם נעצרו ונשפטו. בעקבות המקרה נקט בית הדין בירושלים בצעד שלא נשמע כמותו, הוא הוציא "כתב סירוב" על הראי"ה קוק בעצמו והחרימו, דבר שלא היה מעולם להחרים רב בישראל. הדבר הרתיח את חסידי הרב קוק והם פרסמו מכתב נאצות כנגד הגרי"ח זוננפלד, בחתימתו (המזויפת) של הגאון רבי יצחק ירוחם דיסקין. לפנינו הכרזה המקורית ועליה שני המכתבים הנוראיים ביותר שנדפסו בפולמוס.

המכתב הראשון: "החרמת הרב קוק". ראב"ד העדה החרדית הגאון רבי מרדכי ליב רובין והדיין הגר"י פרענקיל ואליהם מצטרף הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, מוציאים "כתב סירוב" נגד הרב קוק ומודיעים שיש עליו (ועל שאר התובעים) את "הדין המבואר בשו"ע חו"מ סי' כ"ו סעיף א'".

(נוסח הסעיף הוא: "אסור לדון בפני דייני עכו"ם ובערכאות שלהם וכל הבא לדון בפניהם הרי זה רשע וכאילו חירף וגידף והרים יד בתורת מרע"ה: הגה: ויש ביד ב"ד לנדותו ולהחרימו עד שיסלק יד עכו"ם מעל חבירו (מהרי"ק שורש קנ"ד) וכן מחרימין המחזיק ביד ההולך לפני עכו"ם וכו'"). 

המכתב השני, אותו פרסמו נאמני הרב קוק כביכול בשמו של הגאון רבי יצחק ירוחם דיסקין, בן המהרי"ל דיסקין, בו הוא מכנה את הגרי"ח זוננפלד בכינויים מגונים עד שאין להעלותם על גבי הכתב. המכתב הוא פשקוויל ולא יכול להיות שיצא מתחת קולמוסו של אותו צדיק, ללמדך כמה רחוק אפשר להגיע בסערת המחלוקת. מעניין לציין ששני המכתבים (המנוגדים לכאורה) נדפסו על אותו גיליון, ושניהם פורסמו על ידי אותו הצד במחלוקת.

בגב הגיליון נדפס מכתב שלישי, אף הוא מהגאון רבי יצחק ירוחם דיסקין, מכתב מוקדם שנכתב כעשר שנים קודם לכן ובו יוצא רבי יצחק ירוחם להגנת הרב קוק. מכתב זה הוא אמיתי ואינו מזויף אולם הוא עוסק בפרשה אחרת והעירוב ביניהם הוא הטעיה מכוונת.

מפרט: [2] עמ', 32 ס"מ.

מצב; טוב מאוד. סימני קיפול.