תגלית תורנית: סט הירושלמי זיטומיר של בעל ה'דורות ראשונים' | מאות שורות של הגהות בכתי"ק.  ...

תגלית תורנית: סט הירושלמי זיטומיר של בעל ה'דורות ראשונים' | מאות שורות של הגהות בכתי"ק. 

סט שלם [חמישה כרכים], שמור ומרשים של ה'תלמוד ירושלמי'. 'מהדורת ז'יטימיר' המיוחסת, בדפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא נכדי הרב מסלוויטא. ז'יטומיר, [תר"כ]-תרכ"ז 1860-1867. במהדורה זו נדפסו לראשונה הפירושים 'פני משה' ו'מראה הפנים' על הסדרים זרעים ומועד.

לפנינו העותקים האישיים של הוגה ומייסד תנועת 'אגודת ישראל' הגאון רבי יצחק אייזיק הלוי, מגדולי הדורות הייחודיים שקמו בעם ישראל ובעל החיבור הנודע 'דורות הראשונים' שהיה אחד מכלי הנשק העוצמתיים למלחמה בהשכלה. לאורך גיליונות הדפים של כל חמשת כרכי-הירושלמי מופיעות מאות שורות של הגהות, חלקן ארוכות בנות מאה מילים ויותר. רובן ככולן של ההגהות הן בכתב יד קדשו של בעל הדורות ראשונים. ככל הנראה חידושיו אלו על הירושלמי לא ראו אור מעולם.

ההגהות אינן מתוארכות והן נכתבו כנראה לאורך שנים. אינדיקציה מסוימת לתקופת הכתיבה ניתן לראות באחת ההגהות (חגיגה, דף א/2) בה מפנה רבינו לספר "תורת כהנים" ולדברי "הגאון מלבי"ם שי' לאי"ט". המלבי"ם נפטר בשנת תר"מ ובהגהה זו, הוא עוד נזכר בברכת החיים.

בהגהות שלפנינו אנו יכולים כבר לראות ניצנים של ספרו הנודע 'דורות הראשונים', אותו יחבר רבי יצחק אייזיק הלוי רק שנים רבות לאחר מכן. חלק מההגהות עוסקות בבירורים היסטוריים של תולדות תנאים ואמוראים, שמותיהם המדויקים ותקופת חייהם על ציר הזמן הכרונולוגי. בנושאים אלו עוסק רבינו בחלק מסדרת ספריו 'דורות הראשונים'. (ניתן להשוות את הטקסטים באמצעות כרך המפתחות של ה'דורות הראשונים' שיצא לאור בשנים האחרונות, שם מופיע מפתח מפורט של כל הפעמים בהן מזכיר רבינו את התלמוד ירושלמי בספרו).

כאמור, רובן ככולן של ההגהות הינן בכתי"ק בעל הדורות ראשונים, אולם למעלה מעשר הגהות הינן בכתב-יד שונה. ביניהן גם הגהות למדניות ארוכות. לצערנו אין לנו זיהוי לכותב הנוסף, אולם ברור שהגהות אלו נרשמו לפני שרשם בעל הדורות ראשונים את הגהותיו, כפי שניתן לראות למשל במסכת פאה (דף ב/1), שם נרשמה הגהה ארוכה בכתב-היד השני ובשוליה מופיעה תוספת על ההגהה בכתי"ק בעל הדורות ראשונים. כך שהכותב הנוסף היה לפחות בן דורו של הדורות ראשונים, מידידיו או מרבותיו. כמובן שידידיו של רבינו שהיה אחד מגדולי הדור, היו גם הם מגדולי הדור. כמו הגר"ח מבריסק, רבי אליעזר גורדון מטלז ורבי חיים עוזר גרודז'ינסקי, שעימם ביחד יזם רבינו את הקמת תנועת אגודת ישראל.

הגאון רבי יצחק אייזיק הלוי [רבינוביץ; תר"ח – תרע"ד], תלמיד ה'בית הלוי' מבריסק. מגדולי גאוני הדור ומגדולי הדורות הייחודיים שקמו בעם ישראל.  הוא הגבר הוקם על וביוזמתו הקימו הוא ושלושת רעיו הגאונים רבי חיים מבריסק, רבי חיים עוזר מווילנא ורבי אליעזר גורדון מטלז את תנועת 'אגודת ישראל' המפוארת. כמו רעיו, גם רבי יצחק אייזיק הלוי נמנה בין גאוני הדור בעיון התורה, אולם ספרו שהקנה לו את פרסומו הרב ועל שמו הוא נקרא לדורות עולם, לא היה ספרו העיוני 'בתים לבדים' על ענייני ספיקות, שנדפס רק שנים רבות לאחר פטירתו, אלא סדרת ספריו 'דורות הראשונים' אותם חיבר לצורך השעה ובהם הוא משיב בגאונותו לחכמי המשכילים מנה אחת אפיים על כל הבליהם. 

רבינו היה היוזם וההוגה של הקמת תנועת אגודת ישראל העולמית. לאחר שהיגר לגרמניה שם הכיר לעומק את יהדות אשכנז החרדית וזה הביא אותו להגות את רעיון הקמתה של "אגודת ישראל" העולמית וחיבורן של יהדות אשכנז עם יהדות רוסיה ופולין, לשם שמירה משותפת על האינטרסים הדתיים שלהן. בשנת תרס"ו (1906) הוא החל להציע את רעיון ההתאגדות בפני ידידיו רבי חיים מבריסק, רבי אליעזר רבינוביץ ממינסק ורבי יעקב רוזנהיים ועוד רבנים ואישים שונים ברחבי אירופה. בדחיפתו ובעידודו קרם רעיון זה עור וגידים, ובמהלך השנים שלאחר מכן הוקמה תנועה עולמית זו.

בעל ה'דורות הראשונים' עסק רבות בנושאי השקפה ואמונה. בנושאים אלו הוא נאבק עם המשכילים, אשר ניסו לגרום לסגירת החדרים - תלמודי התורה החרדיים במזרח אירופה. הוא פרסם שלושה מאמרים חריפים בעיתון הלבנון שהופיע בפריז ונפוץ גם ברוסיה. כן פרסם גם מאמרים בהמליץ. הוא סיכל את מאמציהם של המשכילים להוציא לאור שולחן ערוך מחודש "מוגה ומתוקן". חלק חשוב ממאבקו בהשכלה הייתה הוצאת סדרת הספרים "דורות הראשונים". ספריו אלו היוו תשובה תורנית מדעית לכמה מספריהם של המשכילים, מאסכולת חכמת ישראל. בין השאר הוא התפלמס עם מחקריהם של ההיסטוריונים הבאים: הרב הפוזיטיבי-היסטורי, זכריה פרנקל וספריו "דרכי המשנה" ו"מבוא הירושלמי", נחמן קרוכמל (רנ"ק) וספרו "מורה נבוכי הזמן", היינריך (צבי) גרץ וספרו "דברי ימי ישראל" ואייזיק הירש וייס וספרו "דור דור ודורשיו". אף עם הרב שלמה יהודה רפפורט (שי"ר) הרבה הרב הלוי להתעמת. 

רבינו עמד בקשר שוטף עם גדולי רבני תקופתו. הוא התכתב עם רבים מהם, ומהתארים שכתבו עליו ניתן ללמוד על     ההערכה שרחשו לו. בין השאר הוא עמד בקשר עם רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק, רבי אליעזר גורדון מטלז, האדמו"ר מגור רבי אברהם מרדכי אלתר, הרב קוק (שמכתביו אל הרב הלוי הודפסו בספרו אגרות ראי"ה) ורבי חיים עוזר גרוז'ינסקי.

מפרט: 

כרך ראשון (סדר זרעים): [5], יד, יד-ס; ל; לא; לג; מב; יח; כד; יח; כד, כג-לג; יד; ט דף. מסכת כלאים נכרכה לאחר מסכת חלה.

כרך שני (סדר מועד, חלק ראשון): [2], נב; [1], נה; סא דף.

כרך שלישי (סדר מועד, חלק שני): [1], לט; ב-לא; יז, יז-כג; כ; כא; ב-כג; ה, ז-לב; כ; יז; לד דף (לד דף שייכים למסכת שבת, אך בחלק מהעותקים נכרכו כאן). [1] דף בראש הכרך - מעטפת מקורית מודפסת בצבע כחול (עליה נדפס: "כרך ראשון"); במקור הופיע דף שער של מסכת יומא, החסר בעותק שלפנינו.

כרך רביעי (סדר נשים): [2], עט; מה; סד; לד; נו; נא; מא דף.

כרך חמישי (סדר נזיקין): [2], לג; ב-כט; ב-כו; מב; לא; יז, יז-כו; ו; טו; ט דף. מסכת מכות נכרכה לאחר מסכת עבודה זרה, ולא לאחר מסכת סנהדרין, כפי שנרשם במפעל הביבליוגרפיה. 

סה"כ חמישה כרכים. 36.5 ס"מ.

מצב כללי; טוב מאוד. מעט כתמי זמן. הדבקות נייר בשולי דפי השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות מינוריות בטקסט. כריכות עתיקות ושמורות, עם פגמים קלים בכריכות ובשדרות (שדרה אחת חסרה בחלקה).