פריט היסטורי נדיר: הגמרא של ראש השתדלנים רבי פער אופנהיים מפרנקפורט.

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ ...

פריט היסטורי נדיר: הגמרא של ראש השתדלנים רבי פער אופנהיים מפרנקפורט.

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב הוּא יְבָרֵךְ אֶת אֲדוֹנֵינוּ

הָאַלּוּף הַמְרוֹמָם הָרֹאשׁ וְהַקָּצִין הַטַפְסָר פַּרְנָס וּמַנְהִיג וּשְׁתַדְּלָן

הַגָּדוֹל הֶחָבֵר רַבִּי אַהֲרֹן בֶּן יִשָּׂשכָר אוֹפֶנְהַיְם מק"ק פְרַנְקְפוּרְט...

וְיִתֵּן לוֹ חֵן וָחֶסֶד בְּעֵינֵי אֲדוֹנֵינוּ הַדֻּכָּס יר"ה וּבְעֵינֵי כָּל יוֹעֲצָיו וְשָׂרָיו

לַעְזֹר לָנוּ מִכָּל שׂוֹנְאֵינוּ וְלַעֲמֹד בִּימִין צִדְקֵנוּ עַד בִּיאַת גּוֹאֲלֵנוּ

בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ וְנֹאמַר אָמֵן (נוסח המי שברך לאומרו בשבתות).

פריט היסטורי נדיר ביותר, מסכת סוכה מהדורת אמשטרדם, תע"ז [1717]. העותק האישי של השתדלן והפרנס של קהילת פרנקפורט רבי אהרן פער אופנהיים, שבקשריו עם הדוכסים והאצילים עמד לצד קהילות אשכנז בעת צרתם ושמו נישא לתהילה בפי כל. בקהילות מסוימות באשכנז נהגו לומר מדי שבת בשבתו בבתי הכנסת את המי-שברך הנ"ל להצלחתו.

בראש השער מופיע רישום בעלות מתקופת ההדפסה, בכתיבה אשכנזית אופיינית: "הגמרא הלז שייך להאלוף והקצין ג"ה [גבאי הצדקה] כש"ת כהר"ר פער אפנהיים".

השם "פער" הינו שם בלתי שגרתי, כנראה שיבוש אשכנזי של השם הנפוץ "בער" [דב]. לא ידוע על אישים נוספים שנשאו שם דומה, מלבד בנו  של רבי פער אופנהיים, הגאון רבי יחיאל מיכל פער אופנהיים אב"ד פרידבורג, שגם הוא נקרא כך לכבוד אביו. שאר רבני המשפחה בדורות המאוחרים יותר, כבר נקראו בשם "בער".

שמו של השתדלן רבי פער אופנהיים מוזכר לא אחת בספרות ההלכתית בעניין מנהגי אשכנז, בעקבות מנהג ה"בריילפט" שהתחדש לכבוד נישואי בנו אב"ד פרידבורג, עם בתו של אב"ד פראג רבי דוד אופנהיים - הרד"א. לרגל החתונה החשובה בה השתדכו ראש השתדלנים עם נזר הרבנים, חודש מנהג אשכנזי וותיק - "שמחת בריילפט" - טקס מיוחד הנערך בשבת של שבעת ימי המשתה. מנהג שכבר הזכירו המהרי"ל, אך הוא התבטל למעשה בפרנקפורט ובחתונה זו חגגו את הבריילפט כדי להציב יד למנהג הקדמון לבל ישתכח מן העולם.

לכבוד החתונה ההיסטורית הדפיס המחותן רבי פער אופנהיים קונטרס מיוחד "סדר והנהגה של נשואין כמנהג ורנקפורט" (פרנקפורט, תס"א) ושם בהקדמה נכתב "שהקצינים פרנסי קהלתינו בצירוף הגאון הגדול אב"ד ור"מ פה ק"ק ורנקפורט דמיין [הגה"ק רבי יוסף שמואל בעל מסורת הש"ס] עשו כבוד אשר לא נעשה בימינו, להחתן הבחור החשוב כארזים יניק וחכים ה"ה כהר"ר מיכל בן הקצין המפורסם והמרומם ראש פ"ו שתדלן הגדול כהר"ר אהרן פער יצ"ו... ולכבוד מחותנו הגאון הגדול הרב המופלא בוצינא קדישא מנורה הטהורה אשר מצודתו פרוסה בכמה קהלות קדושות בח"ל ובארץ הקדושה ה"ה האיש קדוש כמוהר"ר דוד נר"ו מנ"ש [מניקלשבורג], התנדב הקצין המפורסם הנ"ל לעשות לנשואי בנו הבחור החשוב הנ"ל עם בת גילו הבתולה מהוללה מרת בלימלה שתי' שמחת בריילפט". 

השתדלן רבי אהרן פער אופנהיים, מראשי ופרנסי העיר פרנקפורט. בספרות ההיסטורית נכתב עליו שהי' "יהודי החצר" אצל דוכסי ביירויט ופפלאלץ. בספר "הזכרת הנשמות של קהילת בייארסדורף" מופיע:

    "בשנת הת"מ לברי"ע היתה עת צרה ליהודים היושבים תחת ממשלת הדוכס מברייט (ביירויט) כי התרצה הדוכוס יר"ה לבקשת בני מדינתו לגרש את כל היהודים מארצו וה' לא ינום ולא ישן עד הנה עזרונו רחמיו ולא עזבונו חסדים, שלח מלאך הוא אהרן נודע שמו בשערים הראש והקצין השתדלן הגדול האלוף המרומם כהר"ר אהרן אופנהיים מק"ק פראנקפארט דמיין אשר מצא חן בעיני הדוכס וביטל הגירוש הנ"ל... יהי' שכרו אתו ופעולתו לפניו... וקבלנו עלינו לברך להקצין הנ"ל במי שבירך בכל שבת ושבת בכל בתי כנסיות שבמדינת הדוכס". וזהו נוסח ה"מי שבירך": "מי שברך אבותינו ... הוא יברך את אדונינו האלוף המרומם הראש והקצין הטפסיר פרנס ומנהיג ושתדלן הגדול החבר רבי אהרן בן יששכר אופנהיים מק"ק פרנקפורט אותו ואת... בעבור שעמד בפרץ ויסד מחדש מדינותינו פפלץ נייבורג והשתדל לנו קיומם...".

    בנו היה הגאון רבי יחיאל מיכל פער אופנהיים, חתן הגאון הנודע רבי דוד אופנהיים אב"ד פראג. בתחילה כיהן כאב"ד בעיר אופנבך, ולאחר מכן נבחר לאב"ד מדינת פרידבורג. במשרה זו כיהן עד לפטירתו. דברי תורתו לא נדפסו, מלבד קונטרס על הלכות חנוכה במסכת שבת, שנדפס בחייו, (פרנקפורט, ת"ע; עותק יחיד מקונטרס זה נמצא באוצר חותנו הרד"א, וכיום בספריית הבודליאנה באוקספורד). 

מפרט: הכרך בשלמותו. 35 ס"מ.

מצב; טוב. כתמי זמן. נקבי עש בעיקר בשוליים הפנימיים. כמה דפים מנותקים. לא כרוך.