איגרת שלומים מרתקת אל הגרי"ח זוננפלד מידיד נעוריו מווערבוי. תרפ"ו.

איגרת שלומים מרתקת מאת הרב משה ...

איגרת שלומים מרתקת אל הגרי"ח זוננפלד מידיד נעוריו מווערבוי. תרפ"ו.

איגרת שלומים מרתקת מאת הרב משה דוד סגל מ"ץ, חבר נעורים קרוב של הגאון הקדוש רבי יוסף חיים זוננפלד. מוזכרים במכתב שני מכרים משותפים מהרי"ץ דושינסקיא (שיעלה ארצה רק כשש שנים מאוחר יותר) וידיד משותף נוסף מו"ה יודא גרינוואלד מפ"ב [מפרשבורג]. ווערבוי. תרפ"ו [1926].

כותב המכתב רבי משה דוד בר"י סגל מ"ץ מווערבוי, היה ידיד נעורים קרוב מאוד של הגרי"ח זוננפלד ולמרות שמהמכתב ניכרת הערכתו העצומה לגרי"ח זוננפלד, הוא משתמש אליו בביטויי קירבה יוצאי דופן "אלוף נעורי רע כאח לי", "לעורר את האהבה אשר מאז". הוא גם פונה לאורך המכתב אל הגרי"ח זוננפלד בלשון נוכח: "אתה". בל נשכח שרבי יוסף חיים היה כבר בערוב ימיו וכיהן כ'מרא דערעא דישראל' וכנראה שבכל ארץ ישראל וגם בהונגריה כולה לא היו יותר מקומץ אנשים שדיברו אליו בלשון נוכח. אולי רק משפחתו הקרובה וידיד זה שאכן מכנה את עצמו במכתב שלפנינו "אוהב דבק מאח". רבי יוסף חיים זוננפלד גדל כילד יתום בווערבוי, וכותב המכתב אף הוא מווערבוי וכנראה שהחברות הקרובה שנרקמה בין הילד חיימקה היתום לבן גילו באותה תקופה לא פשוטה, היא שהידקה אותם כל כך.

ראוי לציין כי לפי חותמת הדואר המכתב אכן יצא לדרכו לפלשתינה א"י, ומן הסתם הוא אכן הגיע ליעדו (עובדה שהוא בידינו). לפנינו אם כן מלבד הפן ההיסטורי, חפץ קדושה של צדיק, שכל ארץ ישראל והעולם היהודי כולו חרדו מעצמת קדושתו. מכתב שהיה רכושו הפרטי של הגה"ק רבי יוסף חיים זוננפלד, שנשלח אליו מידיד כה קרוב, אשר ללא ספק קרא בו רבי יוסף חיים בעיניו הקדושות, ייתכן שאף יותר מפעם אחת, ונגע בו בידיו הקדושות. 

הגה"ק רבי יוסף חיים זוֹננפלד [תר"ט-תרצ"ב], רבה הראשון של העדה החרדית בירושלים. נולד בעיירה ווערבוי שבמחוז ניטרה (אז בממלכת הונגריה), בשם "חיים זוננפלד" (השם יוסף הוסף לו על פי הוראת הגרי"ל דיסקין בסוף ימיו בעת מחלתו). התייתם מאביו בגיל חמש, ואמו נישאה לתושב העיירה סמינטץ שאליה עברו. בגיל 13 חזר לעיירת הולדתו ווערבוי, שם למד אצל הרב חיים צבי מנהיימר, ולאחר כשלוש שנים עבר לפרשבורג לישיבתו של הכתב סופר. לאחר נישואיו עבר לעיירה קוברסדורף, שם למד אצל הרב אברהם שאג-צוובנר. בשנת תרל"ג עלה לארץ ישראל עם רבו ר' אברהם שאג, והשתכן בעיר העתיקה בירושלים, שם כיהן כרבה של העדה החרדית וכונה 'מרא דארעא דישראל'.

מפרט: [1] גלוית דואר מבוילת וחתומה.

מצב; טוב מאוד.