מכתב ברכות לפסח מאת האדמו"ר רבי עמנואל וואלטפרייד מפיאביניץ לודז' [פשעדבורז] וזוג' הרבנית חוה? ...

מכתב ברכות לפסח מאת האדמו"ר רבי עמנואל וואלטפרייד מפיאביניץ לודז' [פשעדבורז] וזוג' הרבנית חוה? לודז'.

מכתב רבני נאה, על גבי גלוית דואר ובו ברכות לחג הפסח. נשלח מהעיר לודז' שבפולין לארץ ישראל אל הרב יוסף זנד בעל הנמוקי יוסף (תל אביב, תשס"ג). חתום "הק' עמנואל" בגב הגלויה תוספת ארוכה (ביידיש) מאת הרבנית חוה. ללא תאריך.

במכתב לא מופיע שם משפחתו של הרב השולח מלבד התואר "הק'[טן]" הצמוד לשמו, שבאופן פרדוקסלי מלמד על היותו של הכותב אדם גדול - רב או אדמו"ר. ישנם עוד שני רמזים במכתב אודות זהותו של הכותב, הראשון הוא שמה של רעייתו הרבנית "חוה", החתומה אף היא על המכתב, ורמז נוסף הוא הבול הפולני וחותמת הדואר שעליו בה ניתן לזהות את האותיות הפולניות dź, כנראה סיומת שם העיר לודז'.

ובכן, ידוע על אדמו"ר אחד ויחיד שהתגורר בלודז' שנשא את השם הבלתי נפוץ "עמנואל", הלא הוא הרה"ק רבי עמנואל מפאביניץ (נכד הרה"ק מפשעדבורז). שחצר קדשו היתה בעיר לודז' ושמה של רעייתו בזיווג שני היה הרבנית חוה (שהייתה בזיוו"ר זוגתו של האדמו"ר רבי ירחמיאל צבי מביאלה ואמו של ה'חלקת יהושע'). מכתבים מאת האדמו"ר רבי עמנואל מפשדבורז הינם נדירים מאוד ומכתבי הרבנית חוה לא ידועים כלל ולכן לא ניתן היה להשוות את כתב היד למכתבים נוספים שלהם. 

הרה"ק רבי עמנואל וואלטפרייד מפיאביניץ לודז' זיע"א [נפטר י"ט אדר תרצ"ט], הנהיג את קהל עדתו בעיר לודז'. נכדו של הרה"ק רבי ישעיה מפשעדבורז זיע"א, וחמיו של ש"ב הרה"ק משה יחיאל הלוי מאוזרוב זיע"א.

    בזיוו"ר היה חתן הרה"ק רבי יהושע מדזיקוב זיע"א ומספר שנים לאחר פטירת זוגתו הרבנית מרת פעריל ע"ה בכ"א אייר תרפ"ג נשא את הרבנית מרת חוה, אמו של החלקת יהושע מביאלה, שהייתה בזיוו"ר זוגתו של האדמו"ר רבי ירחמיאל צבי מביאלה.

    הרבי מפאביאניץ נקבר בעיר לודז על יד קברו של הרה"ק רבי אליעזר דוד מראדושיץ זיע"א צדיק וקדוש נשגב בנו של הרה"ק מרן רבי פנחס מקינצק זיע"א. על ציונו הקדוש נבנה אהל ורבים היו באים להשתטח שם ולהוושע בפקודת ישועה ורחמים.

    הרבנית ע"ה זכתה להגיע לימי הזקנה ובימי השואה האיומה בתחילת שנת ת"ש היתה כבר למעלה מבת שבעים יום הסתלקותה לא נודע. בנה כ"ק אדמו"ר החלקת יהושע' זיע"א קבע את תאריך היארצייט שלה ביום ז' ניסן הוא יום הסתלקותו של אביה הרה"ק רבי לייביש מאוזרוב זיע"א.

בהקדמת הספר הקדוש 'דברי בינה' (מהדורת תשל"ז) שנדפס ע"י האדמו"ר רבי ירחמיאל צבי יהודה מפשיסחא זצ"ל כותב הוא בהקדמתו מזכרונותיו אודות רבינו, מהשנים בהם למד בעיר לודז' והתגורר בביתו וז"ל קדשו:

"א"ז מורתי הרבנית הצדיקת מרת חוה ז"ל הי"ד בת אא"ז הרה"ק ר' אריה יהודא הלוי זי"ע מאוזרוב היתה נשואה בזוו"ש להרה"ק רבי עמנואל וואלטפרייד מפאביאניץ לודז' זצללה"ה נין ונכד להרה"ק ר' ישעיהו מפשעדבורז והחוזה מלובלין זי"ע והיות שאני בימי נעוריי זכיתי להסתופף בצל קדשו ולגור אצלם בבית כמה שנים על כן אני רואה בזה חוב וזכות לתאר קצת מגדולתו ודרכו בקודש מהסבא קדישא מפאביאניץ זי"ע.

משכן קדשו היה מקום משיכה להמוני בני ישראל מקרוב ומרחוק שהשכימו לפתחו מבוקר עד שעה מאוחרת בלילה ובאו לשאול בעצתו ולהתברך מפה קדשו. הוד הדרת פניו ואצילות צורתו הקדושה השאיר רושם רב של יראת הכבוד על כל רואיו בבחינת מלך ביופיו תחזינה עיניך. גישה מיוחדת היה לו לפשוטי עם שנתרחקו קצת מדרכי התורה, לפני ברכתו דרש מהם בנועם מילות הבטחה לשמירת היהדות ואז האציל להם ברכתו והרבה חזרו על ידו בתשובה ונתקרבו ונעשו לחסידיו ומעריציו. עבודתו עבודת שבלב זו תפילה היתה בהתפשטות ובדביקות גדולה בבחינת שאמרו חז"ל ברכות ל"א על רבי עקיבא עומד בקרן זו ומצאו בזווית זו במנגינותיו ובמתיקות תפילתו הפליא ומשך המונים התפלל בנוסח דזיקוב רופשיץ שכן בזוו"ר היה חתנו של הרה"ק בעל עטרת יהושע' מדזיקוב זי"ע. זכורני שבימים נוראים בית מדרשו היה צר מלהכיל את כל המוני המתפללים וכל חדרי דירתו וגם על חדרי המדריגות צבאו המונים שבאו להתפלל ולשמוע עבודתו בקודש.

כידוע בשנים הללו שקדמו לפני מלחמת עולם השניה רבו הצרות וזה השאיר רושם רב על מצב בריאותו, זכורני כשהיו מזכירים אותו לבוא ולסעוד ארוחת הלילה היה נאנח מקירות לבו ואומר איך אפשר לאכול אחרי יום של שמיעת חבילות של צרות ישראל. ומפני הרעה נאסף הצדיק והיה זה לפנות בוקר של יום ו' ערב שבת קודש פרשת כי תשא את ראש בני ישראל י"ט אדר תרצ"ט נפטר ונאסף אל עמיו וביום א' התקיימה הלווייתו והמונים רבים השתתפו בה ודברו אז שזה מזמן רב לא זכרה עיר לודז' הלויה המונית כזאת".

מפרט: [1] גלוית דואר, 14 ס"מ.

מצב; טוב. סימני קיפול. כתמי זמן. נקבי תיוק.