המהר"ם שיף של הגאון הגדול רבי צבי הירש חריף [ביאלה] מהלברשטאט בעל עטרת צבי וכוס ישועות - תחריט מרשים, יחיד ...

המהר"ם שיף של הגאון הגדול רבי צבי הירש חריף [ביאלה] מהלברשטאט בעל עטרת צבי וכוס ישועות - תחריט מרשים, יחיד מסוגו.

ספר חדושי הלכות, על הש"ס [ביצה ב"מ כתובות חולין וגיטין]. מאת המהר"ם שיף. הומבורג, תצ"ז [1737].

בדף השער חתימת יד קודשו של הגאון רבי צבי הירש מהלברשטאט רבו של רבי עקיבא איגר הראשון [זקנו של רבי עקיבא איגר]. 'הקטן צבי הירש מהלברשטאט'. 

בנוסף חתימות ורישומים בדף השער לא זוהו.

הציור שבראש השער מתאר בין השאר את סיפורו של רבה בר בר חנה אודות הספנים שירדו מאנייתם ובישלו על גבו של דג. תופעה יוצאת דופן בספרות התורנית, בה מצויר (בפירוט כה רב ומרשים) סיפור של חז"ל!

סיבת הדבר, היא שלפי המהר"ם שיף אגדה זו מבטאת את מהות לימוד התורה.

גם מתקשר הדבר לשמו של המחבר: "שיף", פירושו: "אניה". כך כותב נכד המחבר (בהקדמתו לספר שלפנינו): "כמהור"ר מאיר שיף... מקברנתא (=קברניט) דספינה ההולכת בים הגדול ים התלמוד...". "זה הספר של הגאון מהר"ם שיף, היתה כאניה בלב ים התלמוד, להוציא יקר ממעמקי מים, מיא דעמיקי, עמוק עמוק מי ימצאנו". וכן בהסכמת רבי אריה ליב קצנלבויגן אב"ד בריסק (במהדורת פאריצק תק"ע): כבוד הרב הגאון הגדול... ספינ"ה שהיא טהורה, הוא המנוח הגאון החסיד זצ"ל המהר"ם שי"ף...".

רבי צבי הירש בן נפתלי הירץ אשכנזי ("חריף"), המכונה גם רבי צבי הירש ביאלה - (ת"ל 1670 - תק"ח, 1748) היה רב וראש ישיבה אשכנזי-פולני, רבן של ביאלה והלברשטאדט ומחבר שו"ת עטרת צבי וספרי "כוס ישועות" על התלמוד הבבלי.

נולד בלבוב לרב נפתלי הירץ אשכנזי. נישא לבתו של רבי שמחה הכהן רפפורט מלובלין, גיסו היה רבי חיים הכהן רפפורט. לאחר שכיהן כרבה של ביאלא במשך תקופה, נאסר עם משפחתו בידי שליט העיר, בעקבות אירוע טראומטי שבו ניסה אחד הנסיכים לובומירסקי לחטוף את בתו הכלה והוכה, הרב שוחרר בשתדלנות שהפעיל הרב והנדבן היהודי, יהודי החצר של אוגוסט השני, יששכר ברנד להמן. שלושה ימים לאחר החתונה מתה בתו הכלה. לאחר שחרורו חזר לכהן כרב וראש ישיבה בעיר הולדתו לבוב.

הוא היה ממתנגדי שיטת הפלפול ונטה באופן כללי לפרשנות הפשט של התלמוד, הכינוי "חריף" שהיה מקובל לתיאור בעלי פלפולים סבוכים דבק בו בשל חריפותו ההגיונית. אנושיותו ועדינותו זיכו אותו באהבת והערצת הקהל הרחב ועמיתיו הרבנים. כשעזב את לבוב ב-תע"ח [1718] לטובת רבנות קהילת הלברשטאדט העשירה, עברו איתו לישיבה החדשה שהקים בעיר שמונה עשרה מתלמידיו. בין תלמידיו הרבים בלטו: רבי עקיבא איגר הראשון מהלברשטאט ; רבי אלחנן אשכנזי מחבר "סדרי טהרה"; רבי ישעיה פיק ברלין מברסלאו; רבי מרדכי הלברשטאט מדיסלדורף; רבי אברהם אביש מליסא ורבי מאיר ברבי מפרשבורג.

הוא נמנע מלפרסם את יצירותיו, אך השאיר כמה כתבי יד של חידושיו ברשותו וברשות אנשים פרטיים בקהילתו בהלברשטאדט. למעלה מחמישים שנה לאחר פטירתו נדפסו חלק מחידושיו בספר עטרת צבי (לבוב תקס"ד). מאה שנים מאוחר יותר נדפסו ספרי כוס ישועות על מסכת בבא קמא ומסכת שבועות (ורשה תרס"ב) ועל מסכת בבא מציעא (ורשה תר"ע).

רבי צבי הירש נפטר בהלברשטאדט ליל ד' בתשרי ה'תק"ח, ונקבר בה.

בניו של רבי צבי הירש שימשו אף הם ברבנות:

רבי נפתלי הירץ - רבן של קאוולא ודובנה.

 רבי שמחה מדעסוי - הגהותיו לתלמוד בבלי נדפסו בסוף ש"ס וילנה.

רבי אריה לייב - רבה של דובענקא.

  רבי יוסף - ראש ישיבה בליסא.

רבי שלמה דוב בעריש (הרצפלד) - רבן של ביאלה וגלוגאו, נישא למייטל בתו של הרב יעקב יהושע פלק, ה"פני יהושע".

[1], עה, כה ד'. נוסף בעותק זה דף שער על מסכת גיטין. 

כרוך מחדש. מצב; כללי טוב. כתמי רטיבות לאורך הדפים.