מכתב ברכות בחתימת הרבנים הראשיים - הראשל"צ רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל - והרב יצחק אייזיק הלוי ...

מכתב ברכות בחתימת הרבנים הראשיים - הראשל"צ רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל - והרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג.

מכתב על בלאנק הרבנות הראשית לישראל ובו ברכות להרב משה אוסטרובסקי לרגלי יום הולדתו השישים בחתימת הרבנים הראשיים: הראשון לציון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל - והרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג.

הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג - [תרמ"ט – תשי"ט], הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל משנת 1936, ואחר כך של מדינת ישראל עד יום מותו. בתקופה מוקדמת יותר שמש רבה הראשי של יהדות אירלנד, בנו חיים כיהן כנשיאה השישי של מדינת ישראל ונכדו יצחק (אייזיק) מכהן כיום כנשיא מדינת ישראל. הסופר ש"י עגנון ספד לרב הרצוג (משואה ליצחק א עמוד 86): "יש גדולים שבאים בכוח התורה, ויש גדולים שבאים בכוח מעשיהם. רבינו זצ"ל זה וזה היה בידו. מתחילת בריאתו יושב אהלים היה. לא היה לו דבר חוץ מן התורה. אבל כשהוצרכה לו השעה נתחדש בו כוח חדש, ונתגלה בו כוח עשייה, עד שנעשה בעל מעשים לעמוד בפרץ ולדחות את הגזירות, ולהיות לנו לחומה ולמחסה בימי זעם".

הרב בן-ציון מאיר חי עוּזיאל - [תר"ם-תשי"ג], הראשון לציון והרב הראשי הספרדי הראשון של מדינת ישראל. אחד הרבנים הבולטים במחצית הראשונה של המאה ה-20.

    בנעורתו הסתופף בצילו של הרב יעקב שאול אלישר, מחבר "יש"א ברכה", אצלו למד תורה, והוא שימש לו דוגמה של הנהגה תורנית גדולה, בהיותו פוסק הלכה, דרשן, פייטן, יודע שפות, ונציג היהודים לפני הסולטאן הטורקי.

    ב-1911, השתדלו אנשי יפו אצל השלטונות העות'מאנים שתינתן להם רשות למנות "חכם באשי", רב ראשי ספרדי המוכר על ידי השלטונות, מיוחד ליפו ולסביבתה, לצד רבנותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק כרב האשכנזי של יפו. אחרי חיפושים מצא וועד העיר יפו כי הרב עוזיאל הוא המתאים ביותר לתפקיד, ובתמיכתו של הרב קוק הוא הוכתר לחכם באשי של יפו, בגיל שלושים ואחת.

    ב-1921 מונה לרבה של קהילת סלוניקי, שהייתה בת כששים אלף יהודים, במקומו של הרב יעקב מאיר שמונה להיות הראשון לציון.

    ב-1923 חזר לארץ ישראל והתמנה לרב הספרדי הראשי של תל אביב-יפו. הוא שימש בתפקידו שש עשרה שנה. בשנותיו הראשונות כיהן כמזכירו האישי של הרב שלמה זלקינד לנדרס. בשנת 1935 הוציא את הכרך הראשון של ספרו "משפטי עוזיאל".

    בכסלו ה'תרצ"ז, סוף 1936, נבחר הרב עוזיאל לממלא מקומו של הראשון לציון הרב יעקב מאיר, שידע שכוחותיו הולכים ודלים והציע אותו לכס הרבנות. ובשנת ה'תרצ"ט עם מותו של הרב מאיר נתמנה הרב עוזיאל לראשון לציון. לפני הכתרתו פנה להתפלל בכותל המערבי, שם קרא תפילה שחיבר לכבודו של יום:

ה' אלוקי ישראל, נתנו את לבנו למקדשך החרב, ואנו מתפללים להתגשמותו של החזון: "והיה באחרית הימים". והנה ביום הזה שבחרת בי לשרת את עמך הגדול בארץ הקודש, מתפלל אני עבדך, לפני שריד בית המקדש: שמע נא, ה' אלוקי, את תפילתי כשם ששמעת את תפילת שלמה בשעתו: קרב פזורינו וחזק את לבנו לעבדך, ושמך יתקדש. סלח נא לפשעינו וברך את ארצנו בשלום ויקוים בנו: וישבתם לבטח בארץ ואין מחריד.

מקבל המכתב: הרב משה המאירי-אוסטרובסקי - (תרמ"ו-תש"ז), מרבני ומנהיגי היישוב בארץ ישראל. נולד בפינסק קרלין לאביו רבי מאיר נחמן ועלה בבחרותו לירושלים. תלמיד ישיבת "תורת חיים" בירושלים, בתקופה בה למדו הגאונים רבי צבי פסח פראנק ורבי אריה לוין. חתן רבי גדליה נחמן בראדער מראשי "ועד הכללי" בירושלים. בשנים תרע"ב-תרע"ט כיהן כרב המושבה מזכרת בתיה (עקרון). ממייסדי שכונת קרית משה בירושלים. פרסם ספרים ומאמרים רבים: "המדות שהתורה נדרשת בהן", "מבוא לתלמוד" (תל אביב, תרצ"ה); "כנסת ישראל" (תל אביב, תרצ"ז); "תולדות המזרחי בארץ ישראל" (ירושלים, תש"ד) ועוד.

[1] נייר מכתבים הרבנות הראשית לארץ ישראל. חתימות וחותמת.

מצב; טוב מאוד, סימני קיפול.